הגעתם הביתה מהעבודה ואתם רואים את הבן שלכם שקוע בתוכנית טלויזיה והצלחת מארוחת הצהריים עוד על השולחן - מה אתם חושבים? איך אתם מרגישים ומגיבים?

רוצים לעודד את הילד לקרוא? מאילו שתי טעויות כדאי להימנע

אותה סיטואציה, אבל עם תפנית בעלילה: הילד אוחז ספר בידו ושקוע בקריאה. מה אתם חושבים? איך אתם מרגישים ומגיבים? (התכוונתי לסיפור, לא לספר מדעי...).

 

עבור רובנו, קריאה נתפסת כמשהו איכותי, מעמיק ומפתח ולכן מן הסתם נחוש גאווה, נחת ושביעות רצון למראה הילד השקוע בקריאה.

ויש לכך ביסוס מדעי.

מחקרים מראים שקריאה משפרת את תפקודי המוח, מנבאת הישגים בלימודים, משביחה את כישורי השפה ואת הבנת הנקרא.

 

וקיימת עוד תרומה חשובה לקריאה: קריאה היא פעולה שקטה של הילד עם עצמו שמפתחת יכולת ריכוז ודחיית סיפוקים ואלה יכולות חשובות מאוד בימינו עם כל ההסחות הדיגיטליות שעלולות, בין השאר, להחריף קשיי קשב וריכוז.

 

כאן עלי להדגיש, כי צפייה בטלויזיה אינה דבר שלילי בעיני. היא יכולה בהחלט לתרום להתפתחות, תלוי בתכנים ובמינונים כמובן, אבל זה נושא בפני עצמו שעוד אדון בו בעתיד בהרחבה...

 

שתי טעויות בסיסיות שאנחנו עושים מתוך כוונה טובה לעודד קריאה:

 

1. אנחנו עושים יחסי ציבור רעים לקריאה

הטעות הבסיסית שאנחנו עושים שאנחנו תופסים את הצפייה "כעל חשבון זמן קריאה" ואז בדרך אנחנו טועים שוב, כשאנו מטיפים ומעירים: "כל היום אתה מול הטלויזיה, לך לקרוא משהו!..." לא צריך להשוות. כך הילד מבין שקריאת ספר היא מטלה משעממת "שצריך לעשות", שלא כיף, מעין "עונש". דווקא הקישור בין קריאה לצפייה עושה יחסי ציבור רעים לקריאה. בהחלט אפשר גם וגם וכך לשדר לילד שגם קריאה וגם צפייה שניהם מהנים.

 

2. אנחנו מפסיקים מוקדם מידי לקרוא לילדינו סיפורים

זוכרים איך הייתם מספרים כל יום לילד סיפור לפני השינה? איזו חוויה מקרבת, מנחמת, מרגיעה זו היתה? למה היא נפסקה? בדרך כלל אנחנו מפסיקים כשהילד נכנס לביה"ס ולומד לקרוא מתוך הנחה שהוא גדול, עצמאי ויקרא בעצמו. אנו מקבלים את התחושה שעשינו את תפקידנו וסיימנו את המטלה. אז זהו, שלא צריך להפסיק, אלא רק לשנות את אופן הקריאה בעיקר בגילאים שהילד לומד לקרוא.

 

אז אם אתם רוצים לחבב על הילד את הקריאה...

  • חברו אותה לחוויה מהנה. המשיכו להקריא סיפורים בהמשכים גם בביה"ס היסודי, בעיקר בכיתות הנמוכות, עד כיתה ג זו בהחלט אפשרות ואפילו מהנה.
  • שלבו את הילד בקריאה, שיקרא אתכם חלקים לסירוגין כל אחד קורא עמוד או פסקה וחוזר חלילה. גם ישפר את הקריאה וגם חוויה חיובית ומקרבת.
  • אל תחפרו ואל תציקו לו על הצפיה ולא על זה שהוא לא קורא. אל תקשרו בין השניים. אם אתם מגבילים זמן צפיה, זה כי אתם מגבילים שעות מסך נניח מטעמי בריאות אבל לא כדי שהוא יקרא. לא לקשר!
  • ועוד עניין קטנטן, אתם ההורים נוהגים לקרוא ספר או שגם אתם מחוברים למסכים? תהוו מודל עבורו. מספיק שהוא מצלם בזיכרונו את התמונה שלכם קוראים ונהנים, היא נצרבת בתודעה שלו והוא יעשה קישור חיובי בין קריאה והנאה.

 

לא מבטיחה שהוא יאהב לקרוא, אבל לפחות לא ישנא.

 

 

שלכם,

איריס אורבך

 

 


על הכותבת:
איריס אורבך - ליווי הורים והנחיית קבוצות
טל: 054-6645751, דוא"ל: iris.orbach@gmail.com
מנחת קבוצות הורים במכון אדלר, הדרכת הורים בקליניקה ובבית המשפחה.
מנחת סדנאות פרקטיות וממוקדות להורים לגילאי 2-4 המאתגר, בניית סמכות הורית והצבת גבולות עם חיבה.


עוד באותו נושא

ילדים כצרכנים נבונים

ילדים וכסף. ילדים וצרכנות נבונה. שני תחומים שלא משיקים אחד לשני. "אין כסף" אומרים אבא ואמא ."טוב, ניסע לבנק ונוציא כסף", הם עונים. איך אפשר להקנות לילדים חשיבה צרכנית נכונה ובריאה? איך אפשר להסביר להם על פי הבנתם מושגים בסיסיים בכלכלה?

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!