לקראת שנת הלימודים (ובכלל), איך לעודד את הילדים לשתף במה שעובר עליהם בגן או בבית הספר?

האם אתם באמת יודעים מה קורה בגן?

האם פעם התחשק לכם להפוך לזבוב על הקיר ולראות איך הילד שלכם מתמודד ואיך הוא משתף פעולה במסגרת החינוכית אליה הוא הולך?

אם זה כך, אתם לא לבד. השתלבות הילד בשדה החברתי הוא אחד הנושאים העיקריים שמעסיקים הורים.

 

עם פתיחת שנת הלימודים צפויים לילדים ימים עמוסים ולא פשוטים. לנו ההורים, קשה לא פחות ואם יש יותר מילד אחד אנחנו מתרגשים/לחוצים/דואגים/שמחים עם כל אחד מהילדים שלנו.

גם אני שאלתי את ילדיי: איך היה לך היום? וענו לי במקרים רבים: כיף.

היום, בדיעבד, אני יודעת שלא תמיד היה שם כיף.

לפעמים ידעתי זאת בזמן אמת, לפעמים מאוחר יותר, ויש דברים שאני עד היום לא יודעת, וגם זה בסדר, אם הילד רוצה להשאיר מידע אישי אצלו.

כולנו רוצים שילדינו יחושו בטחון לשתף אותנו בקשיים בזמן אמת.

אבל המציאות היא, שלעיתים הם חוששים מביקורת, לעיתים הם עצמם מוצפים ולא זוכרים מה היה, אולי לא רוצים לאכזב או להדאיג אותנו, אולי חוששים מהתערבות שלנו או אולי אנחנו כל כך טרודים בנושאים שונים ואנחנו לא מתעכבים וממשיכים הלאה.

 

יש מה לעשות:

  1. לא לחפור ולא לחקור - כשאתם נפגשים, תנו חיבוק ונשיקה, הוא חוזר זה עתה הביתה מיום גדוש, דרוש לו זמן להירגע ולעבד את חוויות היום. רצוי לא להציף יותר מידי, הקפידו על שיחות קלילות.
  2. לימדו על סביבת הילד - כשאתם נכנסים לגן התבוננו סביבכם: תמונות על הקיר, ציורים, עבודות וכל עדות אחרת למשהו שעשו בגן, מידע שיעזור לכם להצטרף לילד.
  3. שאלות ממוקדות בזמן רגוע - שאלו אותו שאלות ספציפיות כמו: מה אכלת היום בגן? במה שיחקת היום בחצר? מה אהבת היום לעשות? מה לא אהבת? מאיזה שיעור הכי נהנית ואיזה פחות.
  4. לדחות שאלות מהשדה החברתי - כמו "עם מי שיחקת" אפשר לדחות לשלב יותר מאוחר. נכון שזה מטריד אתכם וגם אותו! תנו לו זמן להשתלב, גם לנו לוקח זמן להשתלב במסגרת חדשה.
  5. מצאו את הזמן הטוב שאפשר ל"נצל" את האינטימיות כמו זמן נסיעה לחוג, זמן אמבטיה, ארוחת הערב או לפני השינה ואז להפוך את הרגע המתאים לזמן שיתוף, רצוי קבוע.
  6. שתפו בעולמכם. למשל: "היום חגגנו יומולדת לחברה בעבודה ונזכרתי כמה אתה אוהב לחגוג עם חברים ימי הולדת". או "היום איחרתי לפגישה בגלל פקק נוראי, הרגשתי מאוד לא נעים". אנחנו מודל לשיתוף גם בחוויות, רגשות, טעויות. זה יעזור לילד להתמודד עם אי הצלחות שלו. ספרו לו זיכרונות מילדותכם מצחיקים, נעימים, מביכים. כך מעצימים אותו.
  7. הקשבה אמפטית. אם בזמן אמת תהיו שם איתו, זה יביא את השיתוף הבא. כשהילד משתף הקשיבו גם אם זה מציף, מדאיג, מכעיס. תנסו לשקף לו מה אתם שומעים ושאתם מבינים לליבו: "שמעתי שהשיעור/הסיפור היה לך משעמם והתקשית לשבת. באמת מאוד קשה להתרכז כשמשעמם. מעניין מה אתה עושה כשמשעמם לך, גם לי לפעמים משעמם בישיבה? מה לדעתך יעזור לך בפעם הבאה כדי להתגבר? אלה שאלות מעצימות שנותנות לו כח. ההרגשה שהוא מובן ומורגש מקלה עליו את התסכול. אל תמהרו לפתור לו את הבעיה או לקחת לו את התסכול. היכולת שלו להתמודד תלויה במידה שאתם סומכים עליו ומאמינים שיעשה בחירות נבונות עבורו. כך יתאמן בקבלת החלטות. כך בונים אחריות.

 

אל תשכחו שגם אנחנו תוצר של הצלחות, כישלונות, אכזבות, אהבות, תסכולים. זו הדרך ואין אחרת. מה כן בידנו? להכיל, להבין, לתמוך, לחבק ולהיות שם פנויים למענם. גם אם יהיו נפילות, לפחות ייפול על משטח מרופד ונעים.

 

 

שלכם,

איריס אורבך

 

 


על הכותבת:
איריס אורבך - ליווי הורים והנחיית קבוצות
טל: 054-6645751, דוא"ל: iris.orbach@gmail.com
מנחת קבוצות הורים במכון אדלר, הדרכת הורים בקליניקה ובבית המשפחה.
מנחת סדנאות פרקטיות וממוקדות להורים לגילאי 2-4 המאתגר, בניית סמכות הורית והצבת גבולות עם חיבה.


עוד באותו נושא

מקובלים ולא מקובלים בחברה

מה זה "לא מקובל" או "לא מקובלת"? האם זה אומר שאין לילד או לילדה שלכם אפילו חבר אחד? האם זה אומר...

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!