החגים מעצימים את השונות

אבל היום, כשאנחנו נמצאים בין פסח לשבועות, אי אפשר להתעלם מכך שהחגים שנמצאים באפריל ובמאי (כולל ל"ג בעומר), מייצגים יותר מכל את השוני שקיים בין ילד לילד.

פסח - החג שהוא חגיגה לכל ילדי הצליאק והרגישים לקמח ולחיטה.

פסח הוא החג והזמן היחיד שבו ילדים אלו הם "כמו כולם" ויותר נכון יהיה לומר – שכולם הם כמו ילדים אלו.

אין עוגות מיוחדות או עוגות בנפרד, אין השתדלות יתר של ההורים והמרכולים מלאים במוצרים, במחירים יחסית שפויים, לטובת כולם, כשהמרוויחים הגדולים הם הורי ילדי הצליאק, שפשוט ממלאים מחסנים למשך שנה.

ל"ג בעומר – המדורה הכיתתית, השכבתית, "של החבר‘ה".

ומה קורה עם מי שלא? לא ב"חבר‘ה", לא מקובל, לא משתלב וגרוע מזה – מוחרם או מנודה?

מי או מה נותנים לו פתרון להרגיש חלק, להרגיש שייך?

עבור ילד להרגיש "לא שייך" = מוות.

ל"ג בעומר הוא חג, שמצד אחד אכן מקצין את חוסר השייכות, מאידך, אם יודעים להתנהל נכון ומקדימים תרופה למכה הוא דווקא חג שיכול ליצור חיבור ולאפשר גם ללא שייכים להרגיש שייכים.

שבועות – חג החלב.

מעבר לכך שבתורה כתוב "ארץ זבת חלב", אין שום אינדיקציה לכך ששבועות הוא חג החלב, אך בראשית ימיה של ההתיישבות, הייתה זו דרך להביע ציונות ולחזק את פועלם של חקלאי ישראל (ותנובה). חג על טהרת החלב: פשטידות, גבינות ואוכל חלבי.

ומה עושים כל הרגישים לחלב ?

פסח, ל"ג ושבועות כל כך התרחקו מהמקורות שלהם מהאחדות שהם היו אמורים לסמל.

מי ייתן ונדע למצוא את המשותף ולא להעצים את השונה והשונות בינינו ובין ילדינו.   

על הכותבת:
יעל עיני,
מחזקת קשרים בין הורים וילדים.
בעלת BA בפסיכולוגיה, מנחת קבוצות הורים,
יוצרת הדיסק "להאיר את ההורה שבפנים"
כותבת ספר הילדים: "המקום בו אלוהים נמצא"
ואמא ל- 3.
דוא"ל: opentolife@netvision.net.il  טלפון: 050-6655905
אתר: http://beaparent.co.il/