ברוח הבחירות שהיו לא מזמן ויום העצמאות שבפתח, אני רוצה להתייחס לשאלה האם "משטר" קרי התנהלות משפחה היא דמוקרטית?
כדי להדגים את העניין בדקתי את המושג דמוקרטיה ומצאתי שמתוך ההגדרה הבסיסית נגזרות צורות שונות של דמוקרטיה. יש דמוקרטיה פורמלית, דמוקרטיה מהותית, ייצוגית, דמוקרטיה ישירה ודמוקרטיה עקיפה.
כדי שנוכל לענות על השאלה (כמו על שאלות אחרות - ע"פ שיטתי), על ההורים להגדיר יחד את המושא המדובר לכדי הסכמה, כי ברוב המקרים מצטיירת בעיני כל אחד מאתנו פרשנות שונה למושג משותף.
לצורך ההדגמה בחרתי מתוך ויקיפדיה את הגדרת הרחבה של המושג "דמוקרטיה" ואתייחס אל הפרוש כאל פרוש שמקובל עליכם הקוראים.
ההגדרה לדמוקרטיה היא: "שיטת ממשל בה יש לאזרחים יכולת וזכות להשפיע על המדיניות הציבורית במדינתם, באופן חוקי וממוסד. הם יכולים לעשות זאת, לדוגמא, באמצעות הבעת דעות בפומבי, הצבעה בבחירות או במשאלי עם, השתתפות בדיונים לפני ההחלטות ובהחלטות עצמן, התמודדות בבחירות או הצטרפות אל מפלגה המתמודדת בהן. דמוקרטיות של ימינו מעמידות במרכז גם את ההקפדה על שמירת זכויות אדם כמו: הזכות לחירות, חופש דיבור, חופש התאגדות, זכות קניין, וחופש התנועה".
מה קורה במשפחה?
האם קיימת זכות "הצבעה" - החלטה שווה לכולם?
מי קובע את חוקי הבית וגבולותיו?
האם ניתנת האפשרות לכל אחד מבני הבית להביע את דעותיו בפומבי?
מי הן ה"מפלגות" בבית? אבא? אמא? הילדים?
האם קיימים בבית הזכות לחירות? חופש הדיבור חופש התאגדות, זכות קניין, וחופש התנועה?
אלו שאלות שהתשובות אליהן יעזרו לכם הקוראים לענות על השאלה איך הבית שלכם מתנהל?
הורים רבים שפונים אלי מגיעים מותשים ומבולבלים לשאלת המותר ואסור בביתם ולשאלה מי קובע בבית?
כמו בפרסומת הלא מוצלחת ילדים רבים משתמשים במשפט "את לא קובעת עלי" וההורים, בעיקר לא מבינים איפה הם טעו.
הם רוצים להיות הורים שמנהלים את הבית ע"פ חוקים וגבולות, ערכים ועקרונות שנבחרו על ידם מראש באווירה שוויונית ומאפשרת ובפועל הילדים מנהלים אותם ואת חיי המשפחה בשם הדמוקרטיה.
"אנחנו חיים בדמוקרטיה – לא?" שאלה שחוזרת על עצמה מפי הורים רבים שמגיעים אלי.
אז האם נכון שתהיה דמוקרטיה במשפחה? או לא?
אני באמינה בראש ובראשונה ב"בחירות"!
דמוקרטי או לא? זו שאלה שאתם תחליטו עליה. אתם יכולים לבחור מתוך ההגדרה איזה חלקים דמוקרטיים יהיו בביתכם ואיזה לא.
המלצתי הברורה היא: "הורים חייבים לעשות בחירות משותפות"! כי בחירות נכונות ומותאמות עושות סדר ומאפשרות קיום תקין ונעים במשפחה.
על פי שיטתי "משפחה במחשבה תחילה" הבחירה המשמעותית הראשונה של הורים היא לנהל את הבית כצוות הורים שפועל ע"פ חזון משפחתי המגדיר את העקרונות והערכים החשובים, שפועל ע"פ ה"מפה משפחתית" שלהם המאגדת בתוכה את הצרכים והדרישות של כל בני הבית והיכולת להתמודד אתם.
הבחירה השנייה המשמעותית היא: לקבוע חוקים וגבולות שיקדמו את הסדר והארגון בתוך הבית.
כמו במדינה דמוקרטית גם בבית יש רשות מחוקקת, זו שקובעת את כללי ההתנהגות המקדמים אווירה והתנהלות טובה במשפחה.
כמה מילים על חוקים וגבולות בבית
על חוקים
* החוקים הם כל ה"עשה" ו"אל תעשה" הקיימים במשפחה בצורה שלא משתמעת לשתי פנים.
* החוקים משקפים את המטרות, הערכים והנורמות של המשפחה.
* בפני החוק כל בני המשפחה שווים. כולם מקיימים את החוק, גם ההורים וגם הילדים.
לדוגמא:
כולם מצחצחים שיניים.
נזהרים בחציית כביש.
לא שותים אם נוהגים.
לא קופצים עם נעלים על הספות.
חוק חל על כולם - נקבה כזכר, הורה כילד. חוק זה חוק! כמו במשטר דמוקרטי.
על גבולות
* גבולות הם הביטוי המעשי והיישומי של החוקים.
* מטרת הגבולות היא להסדיר את חיי היומיום שלנו (שעת שינה, שעת קימה, יציאה עם חברים וכד‘).
* הגבולות אינם בהכרח שווים לכל בני הבית.
* הגבול נקבע על פי גילו ויכולותיו של הילד.
* הגבול יכול להשתנות מעת לעת על פי צרכי הבית והילדים.
לדוגמא:
עוזרים לילד בין שנתיים לצחצח שיניים.
ילד עד גיל 9 לא חוצה את הכביש לבדו.
מתבגר יכול לראות טלוויזיה אחרי השעה 22:00.
היות ובדמוקרטיה עסקינן, נשאלת השאלה ומהן זכויות הילדים?
זכותם של הילדים לחיות בתוך בית מכבד, תומך ומגדל לערכים של אחריות ועצמאות, בית שמאפשר להביע דעות, להציע הצעות, לקחת חלק פעיל במשימות תוך שהוא שומר על החוקים והגבולות שנקבעים על ידי הוריו.
גם לילדים יש זכות בחירה ביומיום. בחירות שקשורות לרצונות ולצרכים שלהם כמו למשל:
לבחור מה ללבוש בבוקר.
מי יהיו החברים שלהם.
איך להציג משימות לימודיות וכו‘.
העיקר שהבחירות יהיו תואמות לחוקים ולגבולות של הבית.
"זאת מדינה דמוקרטית"
שאלה אותי לא מזמן אמא לנער בגיל העשרה: בשעת ויכוח בני התחצף מאד וכשהעמדתי אותו במקומו אמר "זו מדינה דמוקרטית מותר לי להגיד מה שאני רוצה".
מותר לילד לומר מה שהוא רוצה במסגרת החוקים, הגבולות והערכים שההורים שלו הגדירו. לדוגמא לומר את הדעה בשפה נאותה ולא חצופה כי החוק בבית קובע "שפה נקייה".
כדרכי, הצעתי לכם חומר למחשבה.
כדאי לנצל את יום הבחירות כדי להשיג את המטרה להכין את הילד לחייו הבוגרים על מנת שיוכל להשתלב ולהוביל בחברה.
צריך להדגיש בפניהם שאנו חיים בחברה דמוקרטית, חברה שיש בה חוקים, גבולות וכללי התנהגות המאפשרת מרחב רב לביטוי עצמי.
לשם כך מומלץ להגיע להגדרה "דמוקרטיה" ע"פ צרכי הבית.
אני ממליצה שהאווירה הדמוקרטית שתבחרו תקפיד לשמור על "שוויון ערכו" של כל אחד מבני הבית, להעניק את תחושת הערך וחשיבות לכל אחד בהתאם למי שהוא. לאפשר ולהוקיר לכל אחד לתרום את חלקו למשפחה בדרכו שלו (אפשרות הבחירה). לאפשר לכל אחד מקום ומרחב לביטוי עולמו הפנימי תוך כדי הקפדה שאף אחד לא פוגע בזולת ובהקפדה יתרה בשמירה על כבודו של האחר.
על הכותבת:
ד"ר אילנה שניר, מטפלת משפחתית ויועצת חינוכית
כותבת הספר: משפחה במחשבה תחילה
מייסדת "הורות במחשבה תחילה" - האקדמיה הישראלית להכשרת הורים
טלפון 054-4469925 , אתר http://www.ilanasnir.co.il/
עוד באותו נושא
לכתה א' נכנסתי בשמחה, כי אמא לי הבטיחה...
ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!
התגובות שלכם ...