מתן ממליץ: מרכז המבקרים של דואר ישראל

השבוע יצאנו לסיור במרכז המבקרים של דואר ישראל. למדנו שהעבודה בדואר כוללת הרבה שלבים - צריך לבדוק שאין דברים רעים בתוך המכתבים, למיין את המכתבים והחבילות, ולעשות עוד המון דברים.

בנוסף סיירנו במרכז המבקרים בן ה-11 קומות, עלינו במעליות ענקיות וגם התחלקנו לשתי קבוצות ושיחקנו טריוויה בנושא הדואר.

כמובן שגם כתבנו מכתבים למשפחה.

במהלך הסיור סיפרו לנו שבדואר מועסקים 7,000 עובדים, ובכל יום מקבלים כ- 3 מיליון מכתבים, שבשנה מצטברים ל- 800 מיליון מכתבים!!!

אחד הדברים המעניינים היה כשנכנסנו בשקט בשקט לחדר המשטרה, שם בודקים שאין דברים מסוכנים או אסורים בתוך המכתבים. סיפרו לנו שפעם, למשל, מצאו בתוך מכתב נחש מת, ובפעם אחרת מצאו חבילה עם ספר שבתוכו הוסתר אקדח אוטומטי. בחדר המשטרה יש כלבים מאולפים שאם יש משהו אסור בתוך שק מסוים של מכתבים הם לא נובחים אלא פשוט מתיישבים על יד אותו שק ולא זזים משם.

בנוסף למדנו גם על מכתבים עצובים - אלו מכתבים שמי ששלח אותם לא כתב את הכתובת הנכונה על המעטפה. אולי הוא כתב אותה לא ברור, אולי שכח את שם היישוב או הרחוב והוא גם לא רשם את שמו וכתובתו בגב המעטפה. במקרים האלו אין אפשרות להעביר את המכתב לא לשולח ולא לנמען ולכן הם פשוט נשארים בדואר, בערימה של מכתבים עצובים ומיותמים. ראינו ערימה של מכתבים כאלו עם מכתבים מלפני כ-3 וגם 4 ו 5 שנים.

בעוד תחנה שעברנו בה צילמו אותנו במחשב מיוחד, והתמונה הועברה לגיליון של בולים. בסוף הסיור הפתיעו אותנו וכל ילד קיבל בולים עם התמונה שלו. אני בטוח שסבא שלי, שיש לו אוסף בולים ענקי, יאהב את זה!!

לסיכום החוויה היה כיף ולמדתי הרבה, אבל אני חושב שבמקום להשקיע בסרטונים ומשחקי טריוויה אולי כדאי שיתחילו בדואר לחשוב איך להוריד מחירים ולקצר את התורים בסניפים. ואם אפשר, שיתחילו בסניף שכאן ליד הבית שלי...