לובשים קצר בסתיו

אני לעפר: "תלבש בגדים ארוכים, יהיה קר היום".

עפר: "לא רוצה, לא קר לי".

אני נחרדת. אני כבר לובשת מכנסיים ארוכים, חולצה דקה ארוכה ונעליים. אפסנתי את הסנדלים ואני בדרך לעבור לארון חורף, והוא, הפספוס (5 ליתר דיוק), רוצה קצר??

אני נושכת את השפה ומאפשרת לו, למרות שהפולנייה שבי רוצה לצעוק (לו ועליו): "אתה תצטנן או תחלה אם לא תלבש ארוך".

ולמרות שקר לי רק מלראות אותו בקצר אני שותקת.

הדרך היחידה שבה הבן שלי (או כל ילד, למעשה), ידע להכיר את עצמו ו לדאוג לעצמו היא כשניתן לו את החופש לעשות כן.

וכן, אני לוקחת את הסיכון שיתכן שהוא יחזור מהגן מצונן.

וכן, אם הוא יחזור מהגן חולה, הפולנייה שבי, תגיד לו שהוא מצונן כי הוא הלך עם קצר.

אבל ביום המחרת, אם הוא שוב ירצה קצר - הפולנייה שבי תבליג ותשתוק.

למה?

ראשית, כי העובדה שלי קר, לא אומרת שלילדים שלי קר ואני לא באמת יכולה להשליך עליהם את טמפרטורת הגוף שלי.

ושנית, כי ככה מתבצעת הלמידה האמיתית. על ידי חוויה והתנסות וככה הילד שלי ילמד להכיר את עצמו ואת גופו בצורה הטובה ביותר.

ואני מאפשרת. מאפשרת לו ללכת לגן עם בגדים קצרים וליתר ביטחון שמה בגדים ארוכים בתיק ומעדכנת אותו ואת הגננת, שהוא תמיד יכול להחליף.

בינתיים טוב לו עם בגדי הקיץ.

ואני מחזיקה מעמד...

על הכותבת:
יעל עיני,
מלווה ומנחה הורים בדרך ההורות.
בעלת BA בפסיכולוגיה, מנחת קבוצות הורים,
יוצרת הדיסק "להאיר את ההורה שבפנים" ואמא ל- 3.
דוא"ל: opentolife@netvision.net.il , טלפון: 050-6655905
אתר:  http://beaparent.co.il/