אצלנו במשפחה חובבים גם אוכל, גם טבע וגם תנ"ך (בסדר הזה, אגב), ולכן היינו פשוט חייבים לנסות את הסיור בנאות קדומים שמתיימר לקרוא לעצמו ‘טיול בישול – טועמים תנ"ך‘.
ולמי שלא אוהב לקרוא הרבה אתן את הפאנץ‘ כבר עכשיו: בסוף הערב יצאנו שבעים גם מהנוף ומהטיול, ובהחלט גם מהארוחה הטעימה!

ועכשיו בהרחבה.
הגענו מרחובות לנאות קדומים כל כך קרוב אבל כל כך שונה. הנוף, האווירה של שקט ורוגע, הצמחים של כל שבעת המינים ויותר- תענוג.
אבל, הילדים נכנסו ישר לעבודה, חיתוך ירקות לתבשיל קדירה טעים ממש כמו בימי קדם: לפני שהולכים לעבוד צריך להכניס לבישול אחרת בסוף היום לא יהיה מה לאכול...
לאחר זמן קצר ואחרי שכל המטיילים הגיעו יצאנו לדרך. הייתה לנו מדריכה מצויינת בשם יעל שניכר עליה שהיא מכירה היטב את דרכה הן בטבע והן עם ילדים קטנים ושובבים שאוהבים להתחכם.

בדרך עצרנו בכמה תחנות, קיבלנו הסברים וגם משימות. אחת מהן, לדוגמא, הייתה להפוך לבוקרים לשעה קלה ולהעביר עדר קטן של עזים ממקום למקום. רמז: לבקש בנימוס לא עובד... הילדים נהנו כל כך.
עוד תחנה הייתה בבור המים שם שאבנו מים ורחצנו לכולם את הידיים.

בנוסף השתמשנו במכתש ועלי להכנת תבלין זעתר שיהיה לנו לתיבול הארוחה מאוחר יותר.

ובדיוק כשהרגשתי שזהו, הספיק לי ואני כבר ממש עייפה, הרחנו ניחוח של אוכל באוויר ומשום מקום מעבר לעיקול בדרך נגלתה לנו רחבה, אותה רחבה ממש בה התחלנו את הסיור רק שהפעם היו בה שולחנות מכוסים במפות ושולחן אחד גדול וארוך ועליו קנקנים של משקה טבעי וטעים-טעים וגם שתי קדירות ענקיות ובהן התבשיל שהיה כבר מוכן וכולנו שמחנו לטרוף אותו בכיף גדול! (ולילדים הפחות אמיצים היו גם פיתות שהוכנו במקום כך שלכל אחד היה משהו לאכול והכל היה בסדר)...

וכמו שאמרתי קודם, חזרנו הביתה מרוצים וגם... שבעים!
התגובות שלכם ...