מיצובישי ספייס סטאר - אוטו של גיבורים קטנים

חזרתי לספר לכם על מכונית קטנה. קוראים לי כפיר ועוד מעט אני אהיה אח גדול. אני אשב במושב בטיחות של גדולים ולאחותי, שעכשיו ישנה בבטן של אמא, יהיה מושב של תינוקות. המושב של התינוקות הפוך כדי שהתינוקות לא יראו לאן נוסעים ואני אוכל להיות אח גדול ולהסביר מה רואים בדרך.

הפעם אבא הביא הביתה מכונית אדומה עם פסים לבנים. למכונית יש שם ושם משפחה- מיצובישי זה שם המשפחה של המפעל שבו בונים את המכונית (כמו ששם המשפחה שלי זה קוזלובסקי) וספייס סטאר, זה השם שלה (כמו שלי קוראים כפיר). הסמל מלפנים נראה כמו משולש גדול שגזרו ממנו בגן שלושה משולשים קטנים.

המכונית קטנה ומישהו צייר עליה שני פסים לבנים לכל אורכה. אבא מאוד אוהב את הפסים ואומר שבאנגלית קוראים להם פסי מהירות ופעם היו מציירים אותם על מכוניות מרוץ. כדי להיות מהיר, לבשתי גם אני את תחפושת גיבור העל שלי מפורים ויצאתי עם אבא לטיול. לקחנו אופניים שלי, תיק עם אוכל ושתיה ומשחקים. את האופניים ושאר הציוד שמנו בתא המטען של הספייס סטאר- הוא גדול מספיק בשביל הדברים שלי ואפילו לי נשאר מקום, אבל לעגלה של תינוקת אין בו מספיק מקום - מזל שאחותי עוד לא נולדה השבוע.

אנחנו נהגנו במכונית עם מנוע 1.0 ליטר, מנוע קטן שצריך להיות חסכוני. הדבר הכי מצחיק במנוע זה שהוא כמו ילד קטן- כשעוצרים ברמזור, הוא נכבה כדי לא להתאמץ וכשעוזבים את דבשת הבלם, הוא מתעורר. בהתחלה חשבתי שאבא התבלבל וכיבה את המכונית לפני שהגענו הביתה. אחרי שהתרגלתי שהאוטו הולך לנוח ברמזור ומתעורר כשרוצים להמשיך לנסוע, דווקא אהבתי את הרעיון. אני חושב שאנחנו צריכים ללמד גם את המכונית שלנו לעשות את המנוחה הזאת. זה גם שקט יותר וגם לא מבזבז דלק.

המכונית שלנו בבית היא אוטומטית. גם רוב המכוניות שאבא מביא הביתה הן אוטומטיות. המיצובישי ספייס סטאר היא שונה ויש לה תיבת הילוכים ידנית. בכל פעם שרעש המנוע מתגבר, אבא מזיז את הידית ובוחר הילוך חדש ושוב אנחנו מתחילים בשקט ולאט לאט המנוע מאיץ ועושה יותר רעש. זה נראה כאילו אבא משחק במקום לנהוג והוא כל הזמן מוריד ומעלה הילוכים. זה כיף לשחק, אבל אני לא יודע אך הוא מצליח גם לבחור את ההילוך הנכון וגם להסתכל על הדרך. אני חושב שהיו צריכים לשים את ידית תיבת ההילוכים מאחור ולאפשר לי לשחק במקומו- ככה הייתי עוזר לאבא ושנינו היינו נהנים.

למרות הגודל של המכונית, יש מאחור מספיק מקום לשניים ואפילו לשלושה ילדים עם מושבי בטיחות מסוגים שונים. אני לא חושב שלאבא ואמא היה מספיק מקום לשבת מאחור בנוחות. בגלל שלמכונית יש 5 דלתות, לא צריך להזיז את המושבים הקדמיים כדי להיכנס ומקום מאחורה צבעוני ומאוד נעים. מלפנים דווקא יש הרבה יותר מקום ואני חושב שאם הייתי מתחלף אם אבא, הייתי נהנה יותר.

בין כל המספרים של המיצובישי ספייס סטאר, אני חושב שהמחיר הוא החשוב ביותר לאנשים מבוגרים. 67,000 שקלים חדשים, ככה אבא אמר לאמא, זה מחיר סביר למכונית, במיוחד כשיש מכוניות זולות בהרבה שלא נופלות ממנה במרווח ובאיכות ההרכבה. יש עוד המון מספרים, 173 זו המהירות של המכונית, אבל אסור להגיע אליה כי זה מהיר מידי לכביש ואנחנו לא במסלול מרוצים. 71 זו כמות הסוסים שמסתתרים במנוע (אני לא מבין איך יש לכולם מקום) ו- 22 זה המספר שמראה כמה ק"מ המכונית נוסעת על כל ליטר דלק.

אני מאוד אוהב את הצבעים ואת התחושה בתוך המכונית. תא המטען קטן לכל הצעצועים שלי והדברים שאבא צריך תמיד לקחת ולמשפחה שלנו שרגילה למכוניות גדולות, המיצובישי ספייס סטאר לא כל כך מתאימה. זאת מכונית עירונית שיכולה מידי פעם לצאת לטיולים רחוקים, אבל מי שכל יום נוהג למרחקים ארוכים וצריך לקחת ציוד רב, היא פחות מתאימה.