על אימוץ, חירות ומנהיגות

משה רבנו, המנהיג הראשון של עם ישראל שהוביל אותו מעבדות לחירות, התחיל את חייו, למעשה, כילד מאומץ. אמו נאלצה למסור אותו לאשה אחרת, אשר פתחה את ביתה בפניו כדי להצילו ואימצה אותו.

כשמסתכלים על השתלשלות חייו של משה, אפשר למתוח קו רציף אחד, שמתחיל בהיותו ילד שהיה בסכנת חיים, אומץ וניצל, עד הגיעו להיות מנהיג המוביל עם אל חירותו. ואם נסתכל על נקודת ההתחלה ונקודת הסיום של הסיפור – התחלנו באימוץ וסיימנו בחירות. ועוד נחזור לכך בהמשך.

אחד האלמנטים שבלעדיו סיפור חייו של משה לא יכול היה להתגלגל כפי שהתגלגל, הוא החמלה.

אימוצו של משה על ידי בת פרעה לווה בחמלה. למרות שידעה שהוא ילד עברי שדינו מוות, היא גילתה כלפיו חמלה ואימצה אותו אל ביתה. גם היא היתה זקוקה לחמלה, וקיבלה אותה ברגע בו הפכה לאם. עד היום אימוץ ילדים נתפס כמעשה אמיץ (לא סתם שתי המילים מגיעות מאותו שורש) ואצילי, מציל חיים, מלא חמלה.

החמלה היא הכלי הערכי והרגשי, המאפשר לנו לראות את האחר: את הצורך שלו, הקושי שלו, המקום החלש שלו, מבלי לשפוט אותו אלא להיפך – מתוך התחושה שרוצים לחבק אותו, לסייע לו להתגבר על הקושי. היא מוציאה אותנו מעצמנו, מהתבוננות על עצמנו ועל הצרכים שלנו, למקום בו אנו יכולים להתבונן על האחר.

אימוץ ילדים גם מוביל לתוצאה מאוד ברורה של חירות – ילד מאומץ נתפס כמי שחייו ניצלו, משום שאיננו כבול יותר לסביבה קשה, הפוגעת בו, או לנטישה, או למסגרת כזו או אחרת של רווחה, שאינה מספקת לו את כל תנאי המחיה הנחוצים לו, גם אם יש שם כוונות טובות.

האימוץ מספק לילד זה חירות.

גם ההורים המאמצים זוכים בחירות – החירות מהתסכול שבאי הבאת ילד לעולם, או מהפחד שמא לא יזכו לגדל ילדים, או משיפוטיות הסביבה, או מהצורך הבלתי ממומש להציל מישהו ולעשות משהו טוב, תלוי בסיבה לאימוץ.

אני רוצה להציע לכם להיעזר בסיפורו של משה רבנו, ילד מאומץ שגדל להיות מנהיג דגול, על מנת להעביר את ערך החמלה לילדיכם, כדי שגם הם יוכלו להעצים את עצמם באמצעות ההתבוננות על האחר וליצור לעצמם חירות קטנה משל עצמם.

הנה מספר דברים שניתן לעשות עם הילדים לשם כך:

1. היכולת לחוש חמלה כלפי האחר מתחילה בכך שאנו מוקירים תודה על מה שיש לנו. משוחררים מהמחשבה על מה שחסר בחיינו (חירות), אלא מודים על היש, אנו מסוגלים לראות את האחר ואת צרכיו. כך גם ילדים.
   התחילו בכך שתתרגלו איתם אמירת תודה בכל יום, על הטוב בחייהם.
   לדתיים יש את ברכות השחר, בהן הם מודים על החיים והיכולת לחיות, שהעניק לנו הבורא. נסחו לכם ולילדיכם "ברכות שחר" משל עצמכם והודו יחד איתם על כל הטוב בחייכם.

     הנה מספר דוגמאות למשפטי תודה, שניתן לתרגל עם הילדים:

    תודה על שאני מתעורר כל בוקר, בריא ושלם.

    תודה על אמא/אבא שאוהבים אותי ועושים הכל בשבילי.

    תודה על המשפחה כולה, שתמיד שמחה לקראתי, אוהבת אותי ומפנקת אותי.

    תודה על החברים שלי, שכייף לי איתם.

    תודה על האוכל הטעים שאני אוכל כל יום.

    תודה על המשחקים והספרים, שמעניינים אותי ומלמדים אותי דברים חדשים.

    וכן הלאה...

2. בשלב הבא מאוד מומלץ שכל ילד יכיר את התכונות החזקות של עצמו, על מנת שיוכל לשאוב מהן, ולדעת שיש לו את היכולת לראות את האחר ואף לסייע לו.

להלן רשימה של תכונות וערכים.
עזרו לילדיכם לאתר את אלו המאפיינים אותם והסבירו להם את משמעותם, כדי שיעריכו את עצמם לטובה, יאמינו בעצמם ויהיו מודעים ליכולותיהם:

הסבירו לילדיכם את משמעותן של התכונות המאפיינות אותם, היפכו זאת לנושא לשיחה, בקשו מהם לעצום עיניים ולדמיין כיצד נראית כל תכונה – יש לה צבע? צורה? ריח? יש לה דמות? אפשר לדבר עם התכונה? להודות לה? היפכו תכונות אלה למושג נגיש עבור הילדים.

3.      עכשיו, כשילדיכם מודים על הטוב בחייהם ומודעים לטוב שבהם, הם פנויים לראות את האחר.
השתמשו בסיפור של משה רבנו, על מנת לחבר אותם אל רגשות של חמלה – שאלו אותם שאלות מכוונות, לדוגמא:

מה לדעתך הרגישה יוכבד, אמו של משה, כשנאלצה להיפרד מבנה ולהחביא אותו בתוך התיבה?

מה הרגישה בת פרעה כשמצאה את משה?

כיצד הרגישה מרים, אחותו של משה, כשהבינה שיוכבד, אמה, יכולה להמשיך לגדל את משה?

מה היה עלול לקרות למשה, לולא משתה אותו בת פרעה מהיאור?

מה הסיפור של משה בתיבה גורם לך להרגיש?

4.  בשלב הבא כבר אפשר לראות את האחר.

כאן אפשר להסביר לילד, שאימוץ יכול לבוא במספר צורות, ולא רק באימוץ ילד אל משפחה חדשה. אפשר לאמץ ילד שזקוק לסיוע ואפשר לאמץ כלב...

להלן שאלות מכוונות שיסייעו לילדיכם להסתכל על ילדים אחרים, חלשים יותר, מתוך עמדה של חמלה ואימוץ, עוצמה ורצון לעזור:

את/ה מכיר/ה ילד שקצת קשה לו, שצריך עזרה בשביל להצליח יותר?

אם היית במקומו, במצבו, כיצד היית מרגיש/ה? מה היית רוצה שילדים אחרים יעשו?

נראה לך שאת/ה יכול/ה לעשות את זה עבורו – לאמץ אותו כחבר ולעזור לו?

זה המקום להסביר לילדים, שאפילו פעולה קטנה, כמו משחק עם ילד חלש, ניהול שיחה, הליכה יד ביד, הזמנה למשחק וכו‘, יכולה לעזור לילד החלש מצד אחד, ולהפוך את הילד שלכם, עצמו, לילד מנהיג, חזק ועוצמתי, שמסייע לילד החלש לזכות בחירות.

החמלה היא כלי חשוב בארגז הכלים של ילדיכם, כדי לגדול ולהתפתח כילד עוצמתי וכבוגר שמנהיג את עצמו, יוצר את החירות של עצמו. שימוש בפעולות המוצעות במאמר זה יחבר את ילדיכם אל החמלה ויאפשר לו לצאת מתוך עצמו ולהיות ילד אמיץ – המאמץ אליו את החלשים ממנו.

בברכת חג חירות שמח ובהתחדשות!

על הכותבת:
רחל מולא נצר
בונצ‘ה – עיצוב מוצרים מעצימים לנשים