נושא המשקל ודימוי הגוף הפך להיות סוגיה חברתית שאנו עוסקים בה לא מעט בחיי היום יום.
עלייה משמעותית במשקל ילדינו מעוררת בנו כהורים חרדה גדולה. בעולם בו דימוי הגוף הינו בבחינת "כרטיס ביקור"בכלל, ועבור בנות המין הנשי בפרט, נושא המשקל ודימוי הגוף הופך להיות סוגיה חברתית שאנו עוסקים בה לא מעט בחיי היום יום.
אנחנו שטופות במסרים המעוררים בנו חרדות מהשמנה עד לפגיעה אישית בדימוי גופנו. יותר מכך, אנו מפתחות חרדה שילדינו יהפכו גם הם למבוגרים שמנים מידי ולא בריאים, מפחדות כי יסבלו מיחס פוגע של בני גילם, ואף מוטרדות מכך שיחשבו פחות אטרקטיביים בקרב בני/בנות המין השני. נוסף לכל אלו, ישנם לא מעט הורים שחשים כי ילד שמן מעיד על כישלונם כהורים.
"אבל עוד לא מאוחר מידי", קופצת לנו מחשבה מעודדת, "הרי אם ההשמנה היא הבעיה – אז כנראה שהרזיה היא הפתרון?".
וכך אנחנו רושמות את ילדינו "למכון" הדיאטה הקרוב, על מנת לעזור להם להשיל את הקילוגרמים המיותרים. בעולם מקביל ופשוט - ילדינו היו יורדים את הק"ג המציקים, אוכלים בצורה בריאה ומאוזנת ושומרים על ההישג לעד.
אך עולמנו מורכב יותר - הכוונה היא טובה, כל רצוננו הוא לעזור לילדינו לרדת במשקל, אבל בפועל אנחנו מכניסים אותם "למעגל האכזרי" של הדיאטות: ברב המקרים דיאטה ראשונה, תגרור אחריה דיאטה שנייה ושלישית, ילדינו יכנסו ליו-יו אינסופי של עלייה וירידה במשקל, עיסוק מוגזם בגופם וחוסר שביעות רצון תמידי ממראם. והמשקל? לרב יעלה מדיאטה לדיאטה, פלוס פגיעה בביטחון העצמי, בערך העצמי ועוד.
אז איך בכל זאת מטפלים בהשמנת ילדינו? להשמנה יתכנו סיבות רבות ומגוונות. רק כאשר נבין מהי הסיבה שהביאה מלכתחילה לעלייה במשקל, נוכל לטפל בה בדרך הנכונה ביותר.
להלן 9 סיבות אפשריות להשמנת ילדים:
סיבות תורשתיות – גנטיות
כ- 70% מפיזור השומן בגוף נקבע על ידי התורשה. לעתים קרובות השמנה היא מאפיין משפחתי. ילדים הנולדים להורים שמנים יטו לעודף משקל, שכן הם בעלי מרכיב גנטי שגורם להם להשמין ביתר קלות מאשר ילדים שאין להם את אותו מרכיב גנטי.
יחד עם זאת, יש לזכור כי במשפחה חולקים גם דפוסי בישול, קניה, פעילות גופנית והרגלי אכילה. ילדים מגיל צעיר חשופים לאוכל של המשפחה. כשההורים מעדיפים מאכלים עתירי קלוריות, לא מרבים בירקות ולא מקפידים על ההיבט הבריאותי של המזון, הסיכוי שילדם יאכל באופן לא בריא ויעלה במשקל, גבוה יותר.
טיפ להורים: מאחר ומדובר בבעיה גנטית, סביר שההורה מתמודד עם בעיה דומה. זכרו, אתם מהווים מודל לחיקוי – הקפידו על ארוחות משותפות בהן תזונת הילד זהה לזו שבצלחתכם.
אירועי חיים מלחיצים
לאירועי חיים יוצאי דופן יש השפעה על איך ילדנו אוכלים ובחירת המזונות שלהם וכתוצאה מכך גם על משקלם. אירועים עם אלמנט של לחץ, חרדה, פחד קיומי או בדידות, כמו למשל גירושין, מלחמה, מעבר דירה, ניצול מיני, התעללות רגשית או פיסית, שינויים כאלו עלולים ליצור אצל הילד צורך בשימוש באוכל כ"אמצעי עזר" להתמודדות עם מצבי הדחק.
טיפ להורים: אירועי חיים מלחיצים הם חלק בלתי נפרד מהחיים ולכן תפקידנו ללמד את הילד להתמודד עימם. דבר זה ניתן על ידי נוכחות הורית מוגברת, שיחה, הקשבה, חיבוק חם ואוהב. אילה יפחיתו את הצורך בפיצוי באמצעות מזון ויאפשרו התמודדות בריאה יותר.
בעיות חברתיות
למצב הסוציו אקונומי, ומצב הדמוגראפי של הילד ושל משפחתו יש השפעה ניכרת. ידוע שמשפחות ממצב סוציו אקונומי נמוך או משפחות בהם ההורים אינם עובדים יטו לבעיות משקל רבות יותר. בארה"ב יש נתונים על כך שילדים בגילאי 6-11 משפחות ממוצא אפריקאי או היספאני יהיו שמנים יותר מאשר ילדים לבנים באותו גיל.
האם הדבר נובע מכך שהם אוכלים מזון שמן יותר ועתיר קלוריות? או בגלל רמת ההשכלה והמודעות הנמוכות יותר של ההורים, או דחיקת קידום בריאות וניהול אורח חיים בריא הצידה על ידי בעיות קיומיות? ככל הנראה, מדובר בשילוב בין הדברים.
טיפ להורים: על ההורה לקחת אחריות על תוכן צלחת הילד – בכל מצב סוציו אקונומי נתון. דווקא האוכל הבסיסי והזול הינו מאד בריא ומומלץ – כתפוחי אדמה, קטניות, פחמימות מלאות, אורז, ירקות ופירות עונתיים.
מידע אודות סוגי המזון זמין ומצוי באינטרנט ובמקורות מידע זמין. על ההורה לקחת אחריות וללמוד את הנושא לטובת בריאותו ובריאות ילדו ומשפחתו.
הורים "מדיאטים מקצועיים"
אין ספק כי לעריצות הרזון בחברה שלנו, ישנה השפעה על התנהגויות האכילה שלנו ושל ילדנו. ילדים רבים גדלים להורים המוטרדים ממשקלם ועוסקים תדירות בשאלות מה עליהם לאכול? כמה עליהם לאכול? האם עלו במשקל, וכמה ק"ג נותר להם לרדת. הורים "מדיאטים מקצועיים" מנסים לשלוט על אכילתם תוך ניסיון להרזיה. ניסיונותיהם משדרים מסר לילדיהם שאין טעם לסמוך על תחושות גופם. וכך נפגעת יכולתם הטבעית של ילדיהם לאכול בצורה אינטואיטיבית. הילדים לומדים שרצוי להקשיב לחוקי הדיאטה ולא להקשיב לאותות הרעב והשובע הטבעיים של הגוף. ניסיונות השליטה באכילה מביאים דווקא להתקפי זלילה, אכילה מתוך חסך ומרחיקים מאכילה מאוזנת ובריאה.
טיפ להורים: זכרו הילד צופה בכם ומעתיק אתכם. מה שאתם מחוללים לגופכם, יעשה הילד גם! היות וככל שנעשה דיאטות כך נעלה יותר במשקל – לפי מחקרים המעידים על 5% בלבד הצלחה בשמירה על המשקל לאחר דיאטה, מומלץ לכם להפנים שאורח חיים בריא– הכולל תזונה נכונה, וספורט, מסייעים לשמור על משקל תקין, יותר מדיאטות אין סופיות.
מודל היופי
מודל היופי החברתי הוא מודל אפשרי רק לאחוז מזערי של האוכלוסייה. מרבית הילדים הגדלים בתרבותנו חווים דה-לגיטימציה כמעט תמידית לגופם, דה-לגיטימציה זו פוגעת בדימוי הגוף ובדימוי העצמי שלהם. תחושות אלו משבשות את האכילה ומשפיעות על ההשמנה.
טיפ להורים: נצלו את הזמן עם ילדיכם כדי להקנות להם עיניים ביקורתיות על המדיה ועל האידיאלים הפוגעים אותם היא משווקת. הביטו עימם בתוכניות ובתכנים להם הם נחשפים ונהלו עימם שיחה על הדמויות המהוות להם מודלים.
תעשיית היופי מול תעשיית המזון
מחד התקשורת מעודדת את ערך הרזון כמודל היופי, מאידך תעשיית המזון דרך המדיה מפתה אותנו לצריכה חסרת גבולות - מזון מהיר, שפע אינסופי של מגוון מאכלים טעימים ומפתים.
טיפ להורים: אין ספק שהשפע מפתה אבל גם אין ספק שאוכל המתויג אסור הופך מיד לאוכל נחשק. צרו אווירה מאפשרת בבית ועם זאת ביקורתית על האוכל הטעים והלא בריא. זה יאפשר לילד לאכול מגוון יותר ולאו דווקא לחשוק תמיד במאכלים הלא בריאים.
הערכה עצמית נמוכה
קשה לדעת אם היא הסיבה להשמנה או דווקא תוצאה שלה. במצבים של דימוי עצמי נמוך אנחנו נוטים להשתמש באוכל כאמצעי למילוי רגשי. בנוסף, ירידה במשקל באופן זמני ממלא אותנו בתחושה של כוח ושליטה, אך כאשר הדיאטה אינה מחזיקה ומתחיל שלב העלייה במשקל (כמו ב-95% מן המקרים) תחושת הכישלון צורבת והערכה העצמית שוב קורסת. בשלב זה ישנה נטייה להתקפי אכילה.
טיפ להורים: הקנו לילד בטחון במי שהוא ובמה שהוא. הימנעו מביקורת נוקבת המערערת את הביטחון העצמי שלו. הקפידו לדבר עם הילד מתוך הערכה וכבוד ולשבחו ולהקנות לו חיזוקים, דווקא על ההתנהגויות שלו, הערכים שלו הבחירות שלו.
עיסוק במשקל
בילדים, ובמיוחד בילדות, העיסוק במשקל והדאגה למימדי הגוף הולכת בד"כ בד בבד עם הפרעות אכילה, ועלולה להשפיע על ויסות נכון וטבעי של צריכת מזון. העיסוק האובססיבי במשקל ובגוף נמצא כמעצים את ההשמנה.
טיפ להורים: בבקשה אל תיכנסו לילדים לצלחת. הימנעו מהערות פוגעות כלפי גופם ואכילתם של ילדנו, להימנע מהתניות בכל הקשור למזון בסגנון "אם תרדי כמה ק"ג תהיי כל כך יפה".
אורח חיים יושבני ולא פעיל
רבות כבר נכתב על ילדי המחשב והטלוויזיה: זזים פחות, פעילים פחות ומוציאים פחות אנרגיה, יחד עם תוספת של נשנוש בהיסח הדעת מול המסכים והתוצאה ידועה מראש.
טיפ להורים: כל פעילות גופנית היא שווה וראויה. אל תקשרו אותה להרזיה אלא רק להנאה וכיף אמיתי, תזמו פעילות משפחתית או עודדו אותו להתנסות במגוון פעילויות עד שימצא את המתאימה לו ביותר. בנוסף, ישנן הרבה תוכנות משחק המעודדות פעילות פיזית (קינקט) שאולי ימצא בהן עניין.
בהצלחה!!
על הכותבת:
טלי לביא, דיאטנית קלינית
מתמחה בטיפול בהשמנה והתנהגויות אכילה
מטפלת במרכז שפת האכילה http://eatingdialog.com/
עוד באותו נושא
מהו טיפול רפואי הולם בילדים ומהי רשלנות רפואית? מתי קיימת עילה לתביעה? כל המידע שכדאי לדעת בנושא רשלנות רפואית בילדים.
ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!
התגובות שלכם ...