"כי אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא"

כולנו מכירים את סיפורם של התאומים יעקב ועשו, יעקב אהוב ומועדף על אמו, עשו אהוב ומועדף על אביו. גם סיפורו של יוסף, בן הזקונים האהוב של יעקב ורחל שקיבל במתנה מאביו את כותנת הפסים ועורר את קנאתם של אחיו, מוכר לנו היטב. והצו האלוהי לאברהם, שאומר: "קח-נא את-בנך את-יחידך אשר-אהבת, את-יצחק, ולך-לך, אל-ארץ המורייה; והעלהו שם, לעולה", כשאנו יודעים שיצחק אינו ילד יחיד ויש לו אח, ישמעאל, חרוט היטב בתולדות העם היהודי.

נראה שהתנ"ך היטיב לבטא את מה שכיום הוא כמעט טאבו בשיח ההורי- העדפת הורים ילד אחד על פני השאר.

זה יכול לקרות לכל הורה - בשלב כלשהו הורה יכול להרגיש, שהוא מתחבר לאחד מן הילדים, או מפתח העדפה סמויה לילד מסוים. הרעיון הזה כל כך מבהיל את ההורה, שהוא הופך מיד לסוד שמור, כזה, שההורה מתקשה להודות בו אפילו בינו לבין עצמו. ההורה חש רגשות אשמה כבדים ותוהה, האם זה נורמאלי? האם אני הורה רע? והכי חשוב- איך עליי לנהוג כדי שלא יבחינו?

למעשה, למרות שהחיבור בין הורים לילדיהם הוא טבעי, חזק ומהותי, ומבוסס על הרעיון של "אהבה ללא תנאים", הקשר הזה לא מתקיים במרחב ריק. הוא מושפע מסוגי האינטראקציות, החוויות המשותפות, תחומי העניין והדמיון הפיזי, כמו גם דמיון בטמפרמנט ואפילו זהות מגדרית.

עבור רובנו, מספיקה העובדה שהילד הוא שלנו, כדי שנתאהב בו בחזקה. אולם זה לא אומר שאנו אוהבים כל תכונה ותכונה שלו. זה טבעי, שהורה יעדיף או יסלוד תכונות והתנהגויות מסוימות אצל ילדיו. אם הילדה דומה לאמה בתכונה שאמה גאה בה, היא תהיה גאה בילדה הזו, אולם אם הילדה דומה לה בתכונות השליליות, אלו שגרמו לאמה הרבה צרות וקשיים לאורך חייה, קרוב לוודאי שאמה תבקר אותה ותנסה לשנותה.

במשפחות בהן הזוגיות בין ההורים אינה טובה, עלולות להיווצר קואליציות הורה-ילד, בהן הורה יעדיף את הילד שפחות דומה לבן/בת הזוג ויותר מזכיר לו את עצמו.

לעיתים יכול להיות שהילד לא ממלא את הפנטזיות שיש לנו עבורו כהורים ואז יש לנו קושי מולו. אם בפנטזיה ההורית הילד הוא תלמיד מצטיין ובמציאות הוא רחוק מזה ויש לו קשיים רבים, ההורה יכול לחוש ריחוק מהילד ולעיתים אף תחושת אכזבה וכישלון.

"גם כשכועסים אנחנו אוהבים"

רובנו מכירים את המשפט הזה ומשתמשים בו בביתנו. הוא נועד לגרום לילד להבין, שגם אם ההורה כועס על התנהגותו, הוא תמיד אוהב את הילד וזה משהו שלא ישתנה.

אולם את הריחוק שהורה חש כלפי אחד מילדיו ואת הקושי שמתעורר מול העדפתו את האחר, אף הצהרה בדבר "אוהב תמיד" לא תסתיר. הורה שמסתדר עם ילד אחד יותר מהאחר, משתמש בטון דיבור שונה, במבט עיניים אחר והילד האחר שומע ומרגיש את זה. אם אמא פחות מסתדרת עם אחד מילדיה, היא תכעס יותר, תגער יותר והוא ירגיש שהוא זוכה ליחס פחות טוב ויקבל את המסר הקשה והמכאיב של "אותי אוהבים פחות".

לתחושת העלבון, הקיפוח והריחוק הקשים של הילד או הילדה המופלים לרעה, מתווסף העניין שלרוב, ההעדפה של ילד אחד על האחר אינה מודעת ומוכחשת על ידי ההורה. כך, נוספת גם העובדה, שההורים אומרים להם שהם מדמיינים, מכחישים ומבטלים את רגשותיהם.

אז מה עושים?

אם אתם מבינים שהגעתם למצב בו אתם מעדיפים ילד אחד על האחר – כדאי ללכת לטיפול או להדרכת הורים. במהלך הדרכת הורים נוכל להיות כנים עם עצמנו, נוכל להכיר בכך שקשה לנו עם ילד אחד יותר מאשר עם אחיו ולהבין מדוע ונוכל לסדר את היחסים איתו.

חשוב שהורים יתנו יחס הוגן ושווה לכל הילדים ללא קשר לאהבה. הילד הוא "עסקת חבילה", יש לו צדדים מוצלחים יותר וצדדים פחות מוצלחים. אפשר לראות את החסרונות שלו אבל לכוון את הזרקור דווקא על היתרונות.

זכרו שקרבה ואהבה הן כמו צחוק- אפשר לזייף אותן עד שהן נעשות אמיתיות. הרעיון הוא להעניק לבן הפחות מועדף יחס אישי וזמן איכות ולצבור איתו חוויות משותפות, שיולידו קרבה וקשר חם.

ואל תשכחו לחבק ולנשק את כל ילדיכם. גם אם בהתחלה זה ירגיש מאולץ ו"לא אותנטי", הרגש החם יגיע מתוך העשייה הפיזית הזו. עוררו אותו בתוככם.

על הכותבת:
קרן יטיב, יועצת משפחתית,
מומחית לגיל הרך ומנחת קבוצות הורים בכירה במרכז להורות ומשפחה בביה"ס ללימודים מתקדמים בסמינר הקיבוצים, בעלת "הפיל הצבעוני-מרכז טיפולי למשפחה".