לחץ חברתי – כמה זה עולה לנו?

הפסיכולוג החברתי אברהם מאסלו (1908-1970) פיתח בשנות ה-60 את התיאוריה שעוסקת במניעים של האדם בחייו והיא מיוצגת על ידי פירמידת הצרכים המפורסמת בת 5 דרגות של צרכים.

הצורך הראשון והבסיסי לפי התיאוריה הזו הוא הצורך הפיסיולוגי הבסיסי שכולל מים, מזון, שינה, חמצן וכד‘. הצורך השני, לפי סולם הצרכים של מאסלו הוא הצורך בביטחון והקיום הפיסי -קרי הצורך בביטחון של גוף, נפש, רכוש וכד‘. הצורך השלישי הוא הצורך בשייכות, זהות ואהבה של חברים ומשפחה. הצורך הבא בתור הוא הצורך בכבוד והערכה בעיני עצמי והאחרים, ואחרון חביב ההוא הצורך במימוש עצמי, יצירתיות, הגשמה עצמית וכד‘.

על פי התיאוריה הזו, אדם יפעל לסיפוק הצרכים שלו לפי הסדר הזה בהכרח, כלומר תחילה הוא ישאף לספק את הצרכים הפיזיולוגיים הבסיסיים, כגון מזון ושינה, לאחר מכן את הצורך בביטחון האישי, לאחר מכן השייכות ורק אחרי זה הוא ידאג לשייכות וההגשמה העצמית.

ככה זה אמור להיות.

בפועל, לצערנו רבים מאיתנו מוותרים על הצרכים האמיתיים שלנו בשביל לקנות עוד דברים שאנו לא צריכים בכסף שבדרך כלל אין לנו רק בגלל שהפרסומות הצליחו לשכנע אותנו אחרת.

התרבות הקפיטליסטית המודרנית ששולטת היום בעולם המערבי מעודדת אותנו לצריכה מתמדת, מוגזמת ואף בלתי מרוסנת תוך הבטחה כי אם רק נקנה עוד ועוד מוצרים ושירותים שונים, כל צרכינו יסופקו. הפרסומות שמציפות אותנו מכל עבר מציגות אנשים בריאים, שבעים, בטוחים בעצמם, מוקפים בחברים ומשפחה שלובשים מותג מסוים או שותים משקה מסוים או שנוסעים ברכב מסוים ולכן הם מרגישים כה מצוין.

לא משנה כמה נכחיש- הפרסום עובד ובאופן תת מודע המסרים הללו נקלטים במוחנו, מעובדים וגורמים לנו להשתתף בחגיגת הקניות, שמובילות להוצאות, חיובים, פריסות של תשלומים, הלוואות, אשראיים, חיובים ו.... האושר, השייכות וההגשמה העצמית לא נראים באופק, למרות שבתינו מלאים במותגים היקרים שנסיים לשלם עליהם רק בעוד שנתיים (כאשר בינתיים הפרסומות ידרבנו אותנו לשדרג, להחליף ולהתחדש עם הדגמים האחרונים שיביאו כמובן לעוד להוצאות, חיובים, פריסות של תשלומים, הלוואות, אשראיים, חיובים ו... כך הלאה שוב ושוב...). 

אז למה אנו עושים זאת?

למה אנו נכנעים לטירוף הזה? כנראה בגלל הרצון להיות יותר מאושרים, שייכים ואהובים. האם זה עובד? עמוק בפנים אנו יודעים שלא. למרות זאת, אנו, כמבוגרים אחראיים ומודעים לעצמם נופלים בפח הזה שוב ושוב.

אבל מה שבאמת מסוכן במצב הזה הוא שילדינו, החשופים גם הם לפרסומות הללו רואים אותנו נגררים אחרי המסרים הפרסומיים ואפילו לא מנסים לפתח עמידות בפניהם.

מה עושים?

קודם כל מפתחים מודעות למעשינו – בודקים, למה אנו נכנעים לפרסומות? מה זה הדבר הזה שחסר לנו בחיים, בין אם זה מנוחה, אהבה, חברים וכו‘  ובודקים איך ואיפה מוצאים אותו (רמז: לא בקניון...).

ברגע שנצליח להתגבר על הדחפים האלה של לקנות מותגים במקום אותם דברים שעונים על צרכים האמיתיים שלנו, נוכל לחנך את ילדינו שאפשר להיות מאושרים גם אם אין ברשותנו את האייפון האחרון או את השמלה היקרה מהקולקציה האחרונה. יותר מכך, אם במקום ללכת לעוד חגיגת שופינג נבחר לבלות עם הילדים זמן איכות בבית במשחקים ודיבורים, גם הם לאט לאט יפתחו את היכולות להתנגד למסרים הפרסומיים המטעים ולהיות הכי מקובלים בכיתתם בזכות מי שהם ולא בגלל המותג של נעלי הספורט שהם לובשים.

אז... איפה אתם בוחרים לבלות את הסופ"ש הקרוב?

שלכם,

יוליה

על הכותבת:
יוליה לוי,
מנהלת תחום "איפה הכסף" בפורטל אמאבא
רואת חשבון מוסמכת ויועצת לכלכלת המשפחה
מנחת סדנאות ומלווה משפחות בדרך להבראה כלכלית
yulia.levy.cpa@gmail.com | 052-3265132