ארץ יצורי הפרא  

ספר מקסים הן מבחינת הסיפור ודרך הגשתו והן מבחינת האיורים המדהימים ההופכים את הקורא ממש לחלק מההתרחשות.

כאמא, הופתעתי וגם היה לי קשה לקרוא על העונש שקיבל הילד מקס- ללכת לישון בלי ארוחת ערב, אבל המשכתי לקרוא, כמובן, כדי לגלות מה יקרה לו למקס שנשלח בעל כורחו לחדרו לבד.

ובחדרו של מקס קורה דבר מופלא: בתוך החדר האהוב והמוכר שלו החלו לצמוח שיחים ועצים והקירות נעלמו והחדר הלך והפך לעולם הגדול והיו בו מפלצות ויצורי פרא נוראיים ומפחידים. וכאן מתרחש לפתע מהפך: מקס, הילד הקטן שרק לפני רגע היה נתון לשליטתה של אמו מכניע את היצורים אשר מכתירים אותו למלכם והופך בעצמו לשליט. הוא משחק ומשתולל עם היצורים עד שאהבתו וגעגועיו הביתה גוברים והוא מפליג חזרה לחדר המוכר והאהוב שלו שם הוא גם מוצא את ארוחת הערב שלו, עדיין חמה, מחכה לו.

מסתבר שהחשש שלי מארוחת הערב שלא הוגשה לילד מקס היה במקום- מוטיב ארוחת הערב הופך למוטיב מרכזי בסיפור אשר מבטא למעשה את הרגשת הבייתיות והחמימות. במשך כל מהלך ההרפתקה של מקס בארץ יצורי הפרא ניכרת הרגשה של בית בזכות אזכורה של אותה ארוחה.

עוד חשוב לציין את האיורים המיוחדים שגם הם בעצם הופכים את הספר לכזו פנינת ספרות כמו שהוא- הם אלו ששואבים אותנו לתוך ההרפתקה בזכות הגודל שלהם שהולך ומתעצם, והם שמחזירים אותנו הביתה בסופה.

הילדים ואני נהנים לקרוא שוב ושוב ושוב.

מומלץ בחום.