חג החנוכה והפחד מחושך

חג החנוכה הוא מהחגים האהובים עלי. שירי החג, המאכלים, השירים, סמלי החג והמשפחתיות הרבה המאפיינים אותו, עושים לי הרגשה טובה וחגיגית.

חג החנוכה הוא חג, שמהותו מאבק האור בחושך וניצחון האור והוא מביא אותי לחשוב על ילדינו ועל המאבק שלהם בחושך.

"באנו חושך לגרש, בידינו אור ואש"- זהו אחד השירים האהובים של החג ונדמה לי שהוא היה מאומץ כהמנון על ידי לא מעט ילדים שמפחדים מהחושך. פחד מחושך הוא אחד הפחדים הנפוצים ביותר בגיל הילדות הרכה, גילאי 3-5, ולעיתים נמשך הלאה עד לבגרות.

הגורמים לפחד מחושך יכולים להיות-

1. בשביל הרבה מאד ילדים צעירים, ההליכה לישון בלילה מהווה אתגר לא פשוט. זהו תהליך שיכול להיות מלחיץ, והוא כולל מספר מרכיבים: פרידה מההורים, התנתקות מחיי החברה המשפחתיים, התמודדות עם חושך, הבנה שאני לבד וחוויה של איבוד שליטה (למשל איבוד שליטה על פעולות גופניות).
2. תחושה של "אבדתי"- חוש הראייה, שאנו נוטים להסתמך עליו יותר מאשר על חושים אחרים, לא מתפקד ברמה טובה בחושך. התחושה היא שאני הולך לאיבוד ולכן הפחד של ילד מפני החושך נובע בדיוק מהרגשה הזו, שהוא לא יראה לאן הוא הולך, וזה בהרגשתו, מצב מסוכן. אין לו יכולת, בגילאים הללו, לשלוף מהזיכרון את תבנית הדרך המוכרת, את איך מגיעים לדברים בבית גם בחושך, דבר שילדים גדולים יותר ומבוגרים יכולים לעשות.  
3.  עולם הדמיון העשיר, המאפיין גילאים אלו, ומקשה על ההבחנה בין מציאות לדמיון. לכן הילדים בגיל הזה חוששים מפני יצורים דמיוניים ומפני סכנות שאינן מציאותיות המופיעים, ובכן, בחושך. לעיתים פחד מחושך יכול להוות צורה שונה של חרדת הפרידה מההורה.
4. מסרים לא מילוליים שעוברים מההורים- אם ההורה עצמו חרד מפני החושך או אם ההורה מתייחס ללילה כאל פרידה כפויה ומאוסה מהילד, אם ההורה חווה את הלילה כמשהו מאיים או כנטישה, חרדות אלו יכולות לעבור לילד, שבגילאים הללו אלוף בקליטת מסרים לא מילוליים, והוא עלול לאמץ אותן אליו.
5.  יתכן שבגן הילדים ישנם ילדים שפוחדים ממפלצות או מיצורים דמיוניים אחרים ומדברים על כך. הילד יכול "להידבק" בתחושת הפחד הזו ולנכס אותה אליו.

איך הפחד מחושך יכול לבוא לידי ביטוי?

בד"כ ילדים בגילאים האלו מבטאים את הפחד שלהם בבכי, צרחות, בריחה והצמדות להורה. יהיו כאלו שיבטאו את הפחד עוד לפני בוא הלילה, כבר משעות אחה"צ, כשמחשיך מוקדם, תיתכן גם רגרסיה בשליטה בצרכים אצל ילדים גמולים. 

איך ניתן לסייע לילד?

• הדבר העיקרי הוא, שההורה עצמו לא ייבהל מהבהלה של הילד, ויזכור שזהו שלב התפתחותי תקין, שכיח ונורמלי, שברוב הפעמים חולף מעצמו. אם אתם נבהלים מזה שהילד נבהל, הדבר מבהיל עוד יותר ונותן אישור לכך, שיש משהו סמוי, שלא מדברים עליו, אבל הוא מפחיד ומאיים גם על ההורים. אל תלעגו לרגשותיו של הילד ואל תעליבו אותו ("אתה ילד גדול, מה אתה מפחד מכל דבר קטן...").
• חשוב לעודד את הילד לדבר על פחדיו. כדאי לשאול אותו מה בדיוק מפחיד אותו. עשו הכרות עם הפחד, תחקרו אותו בצורה מכובדת עד הפרטים הקטנים: אם הוא מפחד ממפלצת- איך המפלצת נראית? מה היא עושה? מה היא רוצה? הפחד הוא פרי מוחו הסובייקטיבי האישי  של הילד. מכאן, שרק ילדכם מכיר ויודע כיצד הוא יכול להתגבר על המפלצות/חיות ‘רעות‘ הספציפיות האישיות שלו. שוחחו עם הילד על הפחד וספקו לו את מֵירב הידע הדרוש. ידע מרגיע!
• דרך השאלות, ההכרות והלגיטימציה למושא הפחד, ניתן לנסות לעשות לו שינוי פירוש: ילדכם יכול להתיידד עם הדבר המפחיד אותו, אם יהיה מודע שאותו דבר יכול לבוא עם כוונות ידידותיות. אם הוא פוחד מהחושך-  אולי החושך עצוב או בודד, אולי הוא רוצה חבר? 
• רצוי לחשוף את הילד באופן הדרגתי לגורם המפחיד: להדליק אור בחדר ולהראות לו שאין בחדר דברים מפחידים. שיהיה לילד פנס במיטתו( פועל) שיוכל להדליקו בכל רגע שנראה לו.
•  שימוש בדמיון של הילד למציאת פתרונות שיקלו עליו, כגון "טקס גירוש מפלצות" לפני השינה, או להגיד לו שהחושך מאד חושש מנישקות של ילדים ולכן לזרוע שפע נשיקות סביב הילד במיטה. אמצעי מצוין הוא הכנת "תרסיס קסם": לקחת מרסס של חלונות, להוריד את כל המדבקות ולהכין מדבקה במחשב שיהיה כתוב אליה תרסיס נגד מפלצות. לשים מים ומעט צבע אדום, קצת בושם ואבקת נצנצים. בערב לפני השינה לרסס היטב את החדר ולשים את הריסוס ליד הראש של הילד. ניתן גם להכין אבקת קסמים בצנצנת, מנצנצים, שתשמש לאותה מטרה- גירוש מפלצות!
• אפשר בהחלט לעשות איתו תרגילים של דמיון מודרך- מאד מאד עוזר ונותן לילד כלי אמיתי ויעיל לשימוש עצמי גם כשאתם, ההורים, לא בסביבה! לילדים קל יחסית, בטח יותר מאשר לנו, להגיע למצב של דמיון מודרך אמיתי- שווה לנצל את זה.
• להיעזר בספרות ממוקדת- ספרים שעוסקים בנושא.
  ספרים טובים שיכולים לעזור הם:
  *מפלצת? אין דבר כזה
  *בארץ יצורי הפרא
  *פחדרון בארון.
  *מפלצולה
  *המכשפה של ליאור
  *איתמר צייד החלומות
  *פרנקלין פוחד מהחושך
  *"חיית החושך" של אורי אורלב
  *"לילה חשוך אחד" של אורה איל

חג חנוכה שמח!

על הכותבת:

קרן יטיב, יועצת משפחתית,
מומחית לגיל הרך ומנחת קבוצות הורים בכירה במרכז להורות ומשפחה בביה"ס ללימודים מתקדמים בסמינר הקיבוצים, בעלת "הפיל הצבעוני-מרכז טיפולי למשפחה".