"באנו חושך לגרש"

כהורים אנחנו דואגים לבריאותם הנפשית של ילדינו כל העת. הורים מאמצים אפילו יותר משתדלים ללמוד ולהכיר את עולמם הרגשי של ילדיהם ולגדלם נכון על מנת שיתפתחו באופן תקין ויתמודדו עם החיים בצורה הטובה ביותר.

חשוב להבחין בין פחדים התפתחותיים החולפים מעצמם ואיך להתייחס אליהם, לבין פחדים וחרדות שאינם חלק מהתפתחות תקינה ומומלץ להתייעץ לגביהם עם איש מקצוע.

אבל חשוב לא פחות שאנחנו ההורים נהיה מודעים לחרדות שלנו. מתי אנחנו חשים הזדהות עם קשיי הילד, הזדהות הפוגעת ביכולת שלנו להקשיב לו ולהכיל אותו? האם הפחד של הילד דומה לפחדים שחווינו אנו בילדות או פחדים שאנו חווים כיום?  

למשל: הורה החרד מכישלון בלימודים - ילדו עלול לסבול מחרדת מבחנים. הורה שחווה קשיים חברתיים עלול להתקשות לעזור לילדו כפי שמתקשה לעזור לעצמו. הורה מאמץ המייחס לחרדת הנטישה של ילדו השפעה רבה וחושש בעצמו מהשלכות העבר על העתיד, יעצים בלי מודע את הקשיים של הילד.

היו מודעים לכך שאנו כהורים מהווים מודל לילדינו, ושלתגובותינו יש השפעה רבה על התנהגותם.

אני עצמי ילדה מאומצת. אחד היתרונות הגדולים של הורים מאמצים הוא גיל הורות מבוגר יחסית המביא עמו בשלות, מודעות עצמית וניסיון חיים. סמכו על עצמכם וסמכו על הילד שיידע להתמודד עם נסיבות חייו.

מניסיוני, אני מאוד ממליצה על קריאת ספרים. כילדה אמי האהובה נהגה לספר לי סיפורים ולפתח נושאים לשיחה גם דרך הסיפורים... כשבגרתי המשכתי למצוא כלים רבים לחיים בין הדפים. אולי זה מה שהוביל אותי בהמשך ללמודי חינוך ופסיכולוגיה ובטח מה שהוביל אותי לכתוב בעצמי ספר לילדים "רני ולייקי מנצחים את הפחד".

הספר "רני ולייקי מנצחים את הפחד" מלמד שני עקרונות הכרחיים להתמודדות:

עקרון 1: "הַפַּחַד גּוֹרֵם לַדְּבָרִים לְהֵרָאוֹת אַחֶרֶת מִמַּה שֶּׁהֵם בֶּאֱמֶת וּכְשֶׁאֲנִי פּוֹחֵד אֲנִי קָטֵן" (מתוך הספר).

עקרון 2: למצוא בחושך כמה שיותר נקודות אור קטנות - נקודות האור הקטנות הן החשיבה החיובית, מציאת החזקות והיכולות שלנו! רני שוקע במשחק ו"שוכח" את הפחד.

כמו כן מעודד הספר שיתוף ופנייה לעזרה. (מתנה נהדרת לחג החנוכה!).

לסיכום:

הורים, היו מודעים והשאירו את הפחד שלכם "בצד". 

אם אתם מזהים שהפחד של ילדכם מציף אתכם ומעיר בכם פחדים המקשים עליכם, בקשו מבן הזוג או בן משפחה מעורב שינסה לעזור. זכרו שתחושת חוסר האונים שלכם גם כשהיא מוסווית, מעצימה את תחושת חוסר האונים של הילד.

הקשיבו לילדיכם הקשבה אמפאתית ולא שיפוטית. הקשיבו למה שנאמר "בין השורות". תרגיעו אבל אל תלגלגו או תפחיתו בעוצמת הרגשתו. התייחסו בכבוד לרגשותיו ואל תמהרו לפתור עבורו את הבעיה.

ספרו להם סיפורים ותפתחו איתם שיחה בוגרת.

על הכותבת:
אוסנת אלפנדרי
אימון לפרספקטיבה פורצת דרך ביחסים.
בעלת תואר שני בייעוץ חינוכי, מאמנת אישית ומנחת קבוצות,
חברה בלשכת המאמנים בישראל.
052-4375619