עומר עלה לכיתה א' והוריו חוששים שהוא יהיה ילד קורבני. אמו מספרת שבגן או בגן המשחקים, כשמישהו לוקח לו מהיד צעצוע או משחק הוא מוותר וישר נותן, ופעמים רבות הפרצוף שלו הופך לנעלב והוא בוכה.

"ילד כאפות"

עומר עלה לכיתה א‘ והוריו חוששים שהוא יהיה ילד קורבני.

אימא של עומר מספרת שבגן או בגן המשחקים, כשמישהו לוקח לו מהיד צעצוע או משחק הוא מוותר וישר נותן, ופעמים רבות הפרצוף שלו הופך לנעלב והוא בוכה. זה קורה בעיקר מול ילדים שהוא פוחד מהם או ילדים שהם יותר אנרגטיים ממנו. "מה אפשר לעשות?" היא שואלת בדאגה.

הורים רבים מודאגים מאד מכך שילדם יהיה "ילד כאפות", שילדים אחרים יתעללו בו ויכו אותו. פחדים אלה נפוצים בעיקר בקרב הורים שילדיהם מפגינים התנהגות מוותרת ועדינה. חשוב לזכור שהתנהגות כזו לא בהכרח חייבת להביא צרות חברתיות, וכי ישנם ילדים רכים ועדינים, שהנם מקובלים ואהובים ואינם סובלים מהצקות.

כדי לבדוק אם הילד שלכם אכן זקוק לעזרתכם, יש לבדוק האם הוא סובל בצורה עקבית וחוזרת מהתעללות מצד חבריו. נראה כי בקרב ילדים אלה, ההתנהלות החברתית ומיומנויות התקשורת הבין-אישית שלהם גורמות לכך שהם "ימשכו" אליהם את ההשפלות, את החרם ואת האלימות. הם אינם מבקשים את ההתעללות במודע, אולם דפוסי ההתנהגות הקבועים שלהם גורמים לאחרים להיטפל אליהם, להתעלל בהם, לצחוק עליהם ולהציק להם.

 

מהם דפוסי ההתנהגות שחשוב לשים אליהם לב?

* בשעת ריב או ויכוח עם ילד אחר הילד תמיד נעלב מאד ובוכה.

* בשעה שהוא חש באיום המתקרב אליו הילד מתכנס בעצמו, משפיל מבט או בורח.

* הילד מרבה להתלונן שמציקים לו גם בשעה שמדובר באינטראקציה רגילה בין ילדים.

* הילד "נדבק" לילד שמציק לו במקום להתרחק ממנו.

* ההתנהגות של הילד מעוררת, שלא במודע, עוינות וריחוק.

 

כיצד אנו כהורים יכולים לעזור?

ראשית, חשוב לצפות בילד. נסו לזהות מהי ההתנהגות החוזרת על עצמה שכדאי לו לשנות, ומהו דפוס ההתנהגות הקבוע שלו שמהווה עבורו מכשול.

דבר נוסף שחשוב לבדוק, הוא מה ההפסד של הילד כתוצאה מהחזרה על הדפוס, ולא פחות חשוב מכך - מהו הרווח שלו, שכן בכל התנהגות מסתתר גם רווח סמוי. כך למשל, ילד שנעלב ובוכה מאד בכל פעם שמציקים לו יכול גם להרגיש במקביל שככה יש מי שמרחם עליו וזו תחושה נעימה עבורו.

חשוב לעזור לילד לגלות במה הוא טוב ולהביא את החוזקות שלו לידי ביטוי, שכן תחושה חיובית מחזקת את הדימוי העצמי ויכולה להעצים מאוד את הילד. מומלץ לאפשר לילד לאתר את חוזקותיו לבד (כמובן שבעזרתכם), מפני שגילוי כזה כמוהו כהתאהבות מחודשת של הילד בעצמו.

בנוסף, במקרים רבים ילדים שסובלים מהצקות חוזרות ונשנות זקוקים לשיפור ולחיזוק מיומנויות התקשורת הבין-אישית שלהם, וישנן מסגרות שיסייעו בכך. אחת האופציות היא לבקש לעלות לוועדת שילוב, אשר הינה בעלת הסמכות למצוא את הילד זכאי לשעות שילוב - בגנים עד הליכתו לכיתה א‘, ובבית הספר עד סיום בית הספר היסודי. סיוע לתקופה זו הינו מספיק זמן כדי לחזק את הילד מבחינה רגשית. אפשרות נוספת היא קבוצה לשיפור מיומנויות רגשיות וחברתיות בה הילד יכול להתאמן בקבוצה קטנה ולתגבר את יכולותיו החברתיות.

 

על הכותבת:

קרן יטיב, יועצת משפחתית,
מומחית לגיל הרך ומנחת קבוצות הורים בכירה במרכז להורות ומשפחה בביה"ס ללימודים מתקדמים בסמינר הקיבוצים, בעלת "הפיל הצבעוני-מרכז טיפולי למשפחה".

 


עוד באותו נושא

התנהגות תוקפנית ואלימה בילדים

בואו נדבר על התנהגות תוקפנית, אלימה בילדים. מה עושים עם התנהגות תוקפנית?

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!