פיצה תות  

"סָבְתָא, אַתְּ כְּבָר מַגִּיעָה לִי?"

”כֵּן, רַק מַה לְּהָבִיא, קְטַנָּה?

שׁוֹקוֹלָד, אוֹ בַּמְבָּה,

אוֹ אוּלַי עוּגַת גְּבִינָה?"

לוּלִי אָז עָנְתָה מִיָּד:

”לֹא גְּבִינָה, לֹא שׁוֹקוֹלָד,

בָּא לִי מַשֶּׁהוּ מוֹצֵא־דּפֶֹן.

מַשֶּׁהוּ שֶׁל הַבְּשׁוּם־אפֶֹן.

לֹא יוֹדַעַת, סָבְתָא... בָּא לִי

מָשׁוּ שֶׁעוֹד לֹא הָיָה לִי."

הספר מתאר את הקשר המיוחד בין סבתא טרייה לנכדתה, שהוא מעבר למילים, מעבר להגיון , קשר שיכול בכוח  האהבה והדמיון המשותף ,להעניק  ולברוא גם את מה שהמציאות – כולל זו של ההורים הצעירים- לא בהכרח מכירה.

פיצה תות הוא ספרה השלישי לילדים. לפני כשלושים שנה פירסמה את ספר הילדים : "עדי אבא וארבעים המוצצים" (הוצאת כתר) שעדיין אהוב על דור הקטנים של היום. "גיבורי" הספר של אז הם כיום הוריה של היילי, נכדתה הבכורה של עמליה, בהשפעתה נכתב "פיצה תות". ספרה השני לילדים "שרק לא תרדמו לי באמצע השנה", ראה אור בהוצאת כתר ב-1994.

על המחברת

עמליה ארגמן ברנע עתונאית, סופרת,משוררת, מרצה לתיקשורת וכיום בעלת בלוג מצליח. בת לעיתונאי, מראשוני ידיעות אחרונות, ואם לשני ילדים, דור שלישי לעיתונות.

ארגמן ברנע היתה כתבת בכירה בידיעות אחרונות במשך כשלושים שנה, ומוכרת בסגנונה האישי המיוחד, ובזיקתה לסיפורים אנושיים. ילידת ירושלים, שקיבלה חינוך דתי, בוגרת חוגי ספרות עברית ופילוסופיה יהודית באוני‘ תל אביב ובר אילן. מתגוררת כיום ברחוב שינקין בתל אביב, מעבירה סדנאות כתיבה לקהלים שונים, צעירים ומבוגרים.

ארגמן ברנע פירסמה שבעה ספרים. ספרי ילדים, ספרי שירה ופרוזה תיעודית. ספרה "ללכת שבי", שנכתב בשיתוף עם אהרן ברנע, הפך רב מכר ותורגם לשפות רבות. הספר, שנמצא בתהליכי עיבוד לסרט הוליוודי, עוסק בסיכסוך הישראלי -פלסטיני  דרך סיפור ידידותם של בני הזוג ברנע עם סלאח תעאמרי, איש אש"ף בכיר שנפל בשבי בימי מלחמת לבנון הראשונה ורעייתו, דינה, שהיתה מלכת ירדן , אשתו הראשונה של המלך חוסיין.