הבלגניסט

אהלן חברה,

תשמעו, אני מוכרח לשתף אתכם בחוויה קשה שעברה עלי בימים האחרונים.

אני ילד בלגניסט, מה לעשות? ככה נולדתי. הבעיה היא שנולדתי לצמד הורים שאוהבים סדר. וצמד ההורים החליט יום אחד לחנך אותי.

ביום הראשון אמרו לי- "חמודי, תעזור לנו בבקשה לסדר את החדר שלך! אמרו וסידרו.

אני עזרתי להם בכך שישבתי בשקט בצד ולא הפרעתי להם לסדר.

ביום השני נכנסו לחדר שהתבלגן מחדש, ואמרו- "חמודי, אם לא תסדר נוריד לך מדמי הכיס שלך" אמרו וסידרו, אני למדתי לחיות עם סכום קטן של כסף, אבל את החדר לא סידרתי.

ביום השלישי אמרו- "חמודי, אתה עוד תראה אצלנו, מכות תחטוף אם לא תסדר, אמרו וסידרו, אבל אותי לא שכנעו.

אני התרגלתי לסדר יום החדש. כל ערב לפני השינה ההורים קצת צועקים עלי, ואח"כ מסדרים לי את החדר. כך חייתי בשלום ושלווה עד שנפלה עלי המכה. לפני שבוע, ההורים שלי צפו בטלביזיה בתכנית על חינוך ילדים, ומשם למדו שיטה אכזרית לחנך אותי לסדר- פשוט להתעלם מהבלגן. לא להעיר לי ולא לסדר במקומי.

אני אומר לכם, מאז שהם התחילו להפעיל את השיטה הזו, אני חי בסיוט. כבר פעמיים איחרתי לבית הספר בגלל שלא מצאתי בבוקר את המכנסיים שלי, שהיו קבורים מתחת לערימה בלתי מזוהה בחדרי. כל דבר שאני מחפש, אני מוצא לאחר שעתיים. אתמול חיפשתי את בגד הים שלי, כדי לרדת עם החברה לים, לאחר חצי שעה של חיפושים מצאתי אותו בכיור, רטוב. החברה התייאשו והלכו בלעדי, ואני שוכב במיטה מצונן קשות, כנראה בגלל שלבשתי את בגד הים הרטוב. אמא שלי לא מטפלת בי, היא אומרת שקשה לה, בגילה, לעבור את ערימות המכשולים שנמצאים בדרך, מן הדלת עד למיטה שלי. היא גם אומרת שיש לי מזל שהאף שלי סתום מהצטננות, כי אחרת הייתי נעשה חולה מהריח הנורא שיש בחדר. הריח נודף כנראה מהר הגרביים הלא מכובסים, מתחת למיטתי.

מה אני אגיד לכם? נשברתי. כנראה שלא תהיה לי ברירה- אצטרך לעבור לגור בחדר של הורי. ואם הם לא יסכימו, אהיה מוכרח לסדר ולנקות את החדר שלי, הם כנראה כבר לא יעשו זאת בשבילי.

אני מציע לכם ידידיי, אף פעם, אף פעם אל תתנו להורים שלכם לצפות בתכניות לחינוך ילדים, הם לומדים שם יותר מדי דברים מזיקים.

על הכותבת:
זהר אביב,
כותבת סדרות לגילאי 8-12 בניהן: כוח המוח, כוח הלב, יד הפלא ומסע מצמרר.
ספריה מעודדי קריאה וערכים חברתיים.
לאתר הסופרת