משלוח מנות או מצוות שכיף לעשות

אחת ממצוות חג הפורים היא שליחת משלוחי מנות, שתי מנות לאיש אחד למשפחה אחת, וגם נשים צריכות לשלוח משלוח מנות.

במקור, מצוות משלוח מנות נועדה לעזור לאנשים עניים שלא היה ביכולתם לקנות אוכל לסעודת פורים, וכך, במסווה של מצווה היו מביאים להם משלוחי מנות ומונעים מהם את בושת הפנים להגיע ללא אוכל לסעודה. המנהג אומר, שאם לאדם לא היה כסף כדי לקנות משלוח מנות לחברו, היה עליו לקחת את הארוחה שלו ולהחליף עם חברו כדי לקיים את המצווה.

זהו מקור המצווה, ומשם התפתח כל עניין משלוח המנות.

משלוח מנות הוא רק באוכל ולא במתנות. כלים, ספרים, בגדים ואפילו כסף - אינם חלק מהמצווה. ההידור עצמו הוא על משלוח של מזון.

ואכן, עד לפני דור או שניים, היו אכן קונים מצרכי מזון ושולחים לחברים או בני משפחה. במשלוח המנות נכללו מוצרים מזינים, כאלו שאפשר לכלכל בהם בית: שמן, קטניות, פירות, ירקות וכדומה.

אבל כיום, הפך משלוח המנות למשהו מסחרי, וכמו כל דבר שהתחיל חיובי הכסף ותרבות הצריכה שלנו קלקלו גם את משלוחי המנות והפכו אותם להפגנת ראווה. כמה שיותר גדול, כמה שיותר מושקע, משלוחי מנות נדירים, כלי קרמיקה מיוחדים שאוגדים יחד את כל ערימת הממתקים והשוקולדים המובחרים...

הרבה בזבוז שלא תורם בכלום למטרה המקורית של משלוח המנות.

איך חוזרים למקור? איך הופכים את משלוח המנות למצווה אמיתית?

חושבים מי בסביבה שלנו באמת זקוק למזון או למשהו מתוק, או לאיזו שהיא תשומת לב שתחמם לו את החג ותעשה לו שמחה בלב.

משלוח המנות לא חייב להיות יקר, אבל הוא צריך להיות מלא ברצון טוב וכוונה לשמח, בואו נחשוב ביחד למי אפשר להביא.

שכן מבוגר

לכל אחד מאיתנו יש שכן או שכנה עריריים שדלת ביתם בקושי נפתחת, אלא אם כן הם יוצאים מעט לשאוף אויר. פורים זה הרגע לפנק אותם במשלוח מנות יפה (ולאו דווקא יקר). את השמחה שנראה בעיניהם כאשר ניכנס לשבת איתם חמש דקות, להקשיב, לחייך, ולתת להם תשומת לב- לא נראה כל יום, והשמחה הזו תהיה שווה יותר מכל משלוח מנות מפוצץ ויקר.

משפחה חסרת אמצעים

יכול להיות שקרוב אלינו גרה משפחה שאין ביכולתה לכלכל את עצמה בכבוד. זה הזמן לגשת אליהם להגיד יפה חג שמח ולהגיש סלסלה מלאה במצרכי מזון שימושיים, שמן, פסטה, מוצרי חלב, מה שיעלה לכם בראש שיכול לעזור ולהאכיל ילדים שבשבילם מעדן חלב זה מאכל גורמה.

אנחנו יכולים להעניק משלוחי מנות גם לאנשים שחשובים לנו בחיי היום יום ואינם נמצאים במעגל המשפחתי שלנו, אנשים שאנו מוקירים להם תודה ומגיע להם פינוק ובפורים יש לנו תירוץ לפנק אותם בלי לקבל סירוב:

זה יכול להיות רופא או רופאת הילדים שלנו, אנשים שכל השנה עמלים וטורחים וסובלים אותנו בכל ההיסטריות ובכל השעות של מחלות הילדות,

אלו יכולות להיות הגננות או הסייעות בגן הילדים ששומרות לנו על הילדים ומעניקות להם חום ואהבה בשעות שאיננו איתם,

וזה יכול להיות כל אדם אחר שאנחנו חושבים שמגיעה לו תודה רבה.

במקרה הזה המשלוח יכול להכיל אוכל ומצרכים אבל נוכל גם להוסיף מתנה קטנה מכל הלב שאיננה קשורה למצווה עצמה אבל תביע את הרגשתנו.

אפשר כמובן לשתף את הילדים בהכנת משלוחי המנות ובתכנון למי להעניק אותם. כשהם יראו אותנו מעניקים לאחרים הם ילמדו כמה חשוב להוקיר תודה ולדעת גם להחזיר ולא רק לקבל.

לסיכום, ישנם סביבנו המון אנשים שכמהים לתשומת לב. פורים זה הזמן להביט סביב, במסווה של חג ומצווה, ולהעניק להם משהו שיחמם את הלב. משלוח המנות שלנו לא צריך להיות גדול ומלא בדברים מיוחדים, הוא יכול להיות מיועד למישהו מיוחד שבשבילו עצם קבלתו מהווה מקור לשמחה גדולה.

שיהיה חג שמח,

שלכם,
ליאת גולדשטיין
האמא של אמ‏אבא