בחירות וחינוך

יהיו כאלה שירימו גבה וישאלו "בחירות" זה כלי חינוכי?

הכל התחיל בשיעור חינוך גופני תמים ורגיל שלא נראה מבטיח יותר מקודמיו.

הספור מתחיל לפני למעלה מעשור, כשעבדתי בבי"ס תיכון כמורה לחינוך גופני. אחת התופעות אתה נדרשתי להתמודד בכל שיעור הייתה "לעיסת מסטיק". (ע"פ הוראות משרד החינוך אסורה לעיסת מסטיק בשעורי חינוך גופני מטעמי בטיחות).

הידיעה שמסטיק עלול להיות גורם סיכון במצב של פעילות גופנית והמחשבה שאני עלולה לסכן את משרתי אם תפגע תלמידה כתוצאה מלעיסת מסטיק תוך כדי השיעור גרמו לי להתעקש ולדרוש שוב ושוב מתלמידותיי "לא ללעוס מסטיק בשיעור!".

מיותר לספר כמה המלחמה הייתה קשה. כמה דרכים יצירתיות הפעילו הבנות כדי לשמור על המסטיק בתוך פיותיהם גם כשהן מסתכנות ב"חנק" כשהן קופצות על ‘ארגז או עושות עמידת ידיים וגלגלונים‘.

לא הואילו העונשים והניסיונות שלי למיגור התופעה עד שיום אחד הגיעה הישועה ממקום לא צפוי.

את השיעור התחלנו בריצה מסביב לחומות בית- הספר. בעוד התלמידות רצות "להנאתן" אני מבחינה בדפנה לועסת מסטיק. כהרגלי הפניתי את תשומת ליבה וכך אמרתי "דפנה, את גם רצה וגם לועסת מסטיק?" דפנה לא איבדה עשתונותיה, הוציאה המסטיק מהפה וזרקה אותו אל מעבר לחומה. המסטיק "התמקם" לו בגינת בית הספר ליד קבוצת העצים.

1:0 לטובתה, חשבתי בלבי.

לא ידעתי מה לעשות... לעזרתי נחלץ הנושא השנתי באותה שנה "שמור על ארץ ישראל יפה".

לאחר שהבנות סיימו את ריצתן פניתי לדפנה בזו הלשון, "דפנה יקירתי, גשי ואספי את המסטיק מגינת בית הספר הן השנה היא שנת השמירה על ניקיון המדינה".

דפנה לא התווכחה, ושמה פעמיה לכיוון הגינה אליה זרקה את המסטיק.

ואז...

קולה של דפנה נשמע בחלל.

"המורה, יש כאן המון מסטיקים כיצד אדע מי מהם המסטיק שלי?".

‘בינגו‘ חשבתי לעצמי, הנה שפרתי התוצאה 1:1.

"תרימי את כולם" הגבתי להערתה, "זוכרת - שומרים על ארץ ישראל יפה".

כאן נולד רעיון הבחירה שלימים הפך לכלי שחוסך מאתנו ההורים להעניש את ילדינו.

כבר באותו יום הודעתי לתלמידותיי "כל מי שרוצה לאסוף 40 מסטיקים, תלעס מסטיק בשיעור ואני כבר אמלא את רצונה באהבה רבה".

תוך תקופה מאד קצרה הפכו השולחנות והכסאות לנקיים ממסטיקים דבוקים בתחתיתם.

השפה הפכה להיות ברורה: לעסת אספת!

אני מציעה לכל העוסקים בחינוך לשחרר את עצמם מלהטיל עונשים על הילדים ובמקום זה לנסות את השיטה של "לעסת- אספת!"

הכלל הזה פועל בתחומים רבים, והנה לדוגמא כמה הצעות:

לא הכנת שעורים- בחרת להישאר בבית הספר בסוף היום.

לא פינית את המדיח- בחרת לפנות אותו 3 ימים ברצף.

לא הכנת שיעורים- בחרת לא לפגוש חברים.

ועוד כהנה וכהנה... אשמח לשמוע מכם הצעות.

כדי שהכלל הזה יפעל עליכם להודיע לילדים שמהיום והלאה "כל פעם שתרצו להישאר בבית ולא לפגוש חברים תעשו את הסימן הבא: אל תכינו שעורים".

"כל פעם שאתם מבקשים לפנות מדיח במשך 3 ימים ברצף- אל תפנו אותו ביום התורנות שלכם".

צורת הפנייה והדיבור הם אלה שעושים את השינוי.

שיהיו לכם בחירות מוצלחות.

על הכותבת:
אילנה שניר
יועצת זוגית, משפחתית וחינוכית מוסמכת
מומחית בהדרכת זוגות, הורים וחינוך ילדים
טלפון ליצירת קשר למפגשי ייעוץ והדרכה 054-4469925
כותבת הספר: "משפחה במחשבה תחילה"
http://www.ilanasnir.co.il/