40 הנה אני כאן

השבוע חגגתי את יום הולדתי ה40 וכצפוי, התרגשתי נורא.

חגגתי בחברת חברים ואוהבים וציינתי את התאריך בלי כל התעלמות. מיד אחר כך התחילו תופעות המעבר, הרופאה שלי טענה שיש לי הפרעה נפשית שהיא הגורמת לי לחולשה וסחרחורת אפילו שטענתי בכל תוקף שאלו תופעות אמיתיות שאכן התבררו, בהמשך, כסינוסיטיס.

בעלי היקר והאהוב טען שאני כבר לא יודעת בגילי לשתות אלכוהול כך ששבוע בעצם סבלתי מחמרמורת (הנג-אובר), ואני... רק רציתי לחגוג.

תאמינו או לא, אני שם, ולא אני לא עצובה, ואין לי משברים, והולך להיות לי עשור מלא בעשייה ויצירה, מהתוצאות נהנה אני ואתם.

אז לכבוד יום הולדתי, כמה הרהורים המוגשים לכל האמהות שהגיעו לגיל שאפשר להתחיל

אז במשפחה טוענים שהפכת למוזרה ומתחילים לצחוק עלייך שאת עוד שנייה יוצאת מהמשחק, וכולם מחכים בסבלנות שתגיעי למשבר ושיעזרו לך לעבור אותו...

אבל האמת, אותך זה לא מעניין כי הנה, הגעת לגיל שאפשר להתחיל. ואולי לחלקנו זה נראה סוף העולם, אבל אלו שכבר שם טוענות שזהו בעצם הגיל שבו מתחילים לחיות, לא עוד ילדים קטנים, לא עוד חוסר החלטיות, זהו הגיל שבו אנו יודעות בדיוק מה אנחנו רוצות, ואיך אנחנו משיגות את זה.

עברנו את בוסריות הנעורים, כבר גידלנו את הילדים ועכשיו זה הגיל לקצור את הפירות, לממש את הקריירה, לטייל המון בחו"ל, לגלות מחדש את הזוגיות ולהפיח בה חיים, ובכלל, ליהנות כמה שאפשר כי זוהי תקופת הפריחה.

אז בשקט בשקט בלי שאף אחד ידע, הנה עכשיו יש לכן תירוץ לעשות את כל מה שתמיד רציתן, לעזוב את העבודה לטובת משהו מעניין יותר או מתיש פחות, לצבוע לבלונד, לנסוע לחו"ל לשבועיים ליעד אקזוטי, או סתם לעשות שטויות והכי טוב... הפעם יש לכן תירוץ. אז תתעלמו מכולם ו...

מוכנות שלוש ארבע ו...

עבודה- אם תמיד חלמתן ללמוד לתואר ראשון, שני, להחליף לגמרי את תחום ההתמחות שלכן, לעבור מהוראה לעיצוב פנים, כל דבר שאי פעם חשבתן עליו, עכשיו זה הזמן לממש כאשר מצבכן הכלכלי הוא די יציב, הרפו ותרשו לעצמכן למשהו אחר ושונה, יכול להיות שתיהנו מאוד.

ילדים- יש כאלו בנינו שהילדים שלהן כבר גדולים, יכול להיות שקצת איבדנו איתם את הקשר וחוץ משלום, בוקר טוב, והוראות כמו: "אמא תביאי לי", "אמא תקני לי" הם די מנותקים, אולי תנסי לבצע מהפך קטן ולנסות ברוח משובת ה40 ללכת איתם לסרט אימה, סוף שבוע במקום לבחירתם, או סתם בילוי שיתקבל בכיף בכל הצדדים.

מהעבר השני יש את אלו שרק עכשיו החלו להביא ילדים, הורות מאוחרת קוראים לזה היום, אז אתן אלו שביליתן, למדתן וקרעתן את העולם עד עכשיו, עליכן אנחנו לא מרחמות, זה הזמן שלכן להירגע, להתפנק, ולהעניק לילדים שהחלטתן ליצור ולהביא עכשיו. בשבילכן גיל 40 הוא בית ושלווה, תיהנו ותמצו, חלקנו כבר בשלב שאחרי...

עשו משהו לא צפוי- פרגנו לעצמכן ליום ההולדת חוץ מהמסיבה והאורחים משהו לא צפוי שתוכלו להאשים את משבר גיל ה40. צבעו את השיער לצבע שרציתן תמיד ולא העזתן, הזמינו לעצמכן חופשה בחו"ל, אפילו לבד ליעד אקזוטי ומפנק, קפצו בנג‘י, קנו שמלה הורסת ויקרה, ובעיקר השתדלו לעשות משהו שיעשה לכן ממש שמח.

נסו לחזק את הזוגיות- זהו השלב שבו הבית מתחיל להתרוקן, הילדים גדלים ואנחנו נשארים עם בן הזוג, לפעמים הזוגיות שלנו קצת נשחקה ובמרוצת השנים גידול הילדים וביסוס הקריירה של שני בני הזוג שכחנו קצת איך זה להיות ביחד. אז זה הזמן לתחזק, אולי לעשות מינוי זוגי לתיאטרון, אופרה, או כל פעילות מהנה אחרת שאתם אוהבים לעשות יחד. את יכולה ללכת בעצמך לסדנאות זוגיות שיתרמו לך את הכלים להתמודדות עם הזוגיות מחדש, כלים שיאפשרו לך לדעת ולתרום יותר לזוגיות.

תוכלי למצוא גם פעולות שיתרמו לך הנאה באופן אישי, לא כל דבר צריך להיעשות ביחד ואושר אישי יכול לתרום באופן כללי גם לזוגיות עצמה, אישה לא מסופקת ושאינה חיה חיים מעניינים תביא לזוגיות את תסכוליה.

ולסיכום בנות, 40 זה כבר ממש לא סוף העולם, יותר נכון הוא ההתחלה שלו, אז גלו את עצמכן מחדש זה הזמן להיות אנוכיות ולאהוב את עצמכן. טיילו, בלו, תשמחו תתרגשו ותתחילו להאמין שהשמיים הם הגבול.

שלכם,
ליאת גולדשטיין
האמא של אמ‏אבא