דרום תחת מתקפה

מאתמול, חצי מדינה שרויה תחת התקפה. חצי מדינה, לא פחות ולא יותר.

החלק שמתגורר מגדרה ועד תל אביב, התוודע הערב לאחר תקופה ארוכה מאד לנוהלי ההתנהגות בעת התקפה.

אלו שמתגוררים עד 40 ק"מ מעזה, הרבה יותר מנוסים. הם, כבר יודעים איך עושים ומה, מתי נכנסים לממ"ד,

אם אין ממ"ד-איך מתמגנים, והיכן הכי נכון לעמוד? במדרגות, במבואת המעלית, או שמא בחניון התת קרקעי?

אבל אלו שגרים בגוש דן, הם לא ממש סגורים על עצמם, שהרי כל התרגילים של פיקוד העורף לא ממש נלקחו ברצינות,

והיום - היום היה התרגיל האמיתי.

היום, ההורים היו צריכים לתאם בינם לבין עצמם את כללי ההתנהגות.

אתם מבינים אותי, נכון?

אמא כועסת על אבא שמזלזל ומשחק אותה גבר ובשעת האזעקה נשאר בחדר ולא נותן דוגמא אישית,

או שהוא דואג להכניס את הילדים אבל נשאר בחוץ, לשמוע יותר טוב את האזעקה, שלא נדבר על אלו שמביטים מהחלון ומנסים לחזות בכיפת הברזל מיירטת בזמן אמיתי.

אבל האתגר הגדול ביותר הוא, עם ההורים הגרושים שגרים בגוש דן.

הם גם לא תרגלו עד היום נוהל התנהגות בעת שמיעת האזעקה, וגם עוד לא גמרו לתרגל את התקשורת ביניהם.

וכך, כשיש אזעקה, כל אחד מהם חושב שהוא מבין יותר מהשני,

כמובן לא מוכן לקבל עצה מהשני ובטח לא לשתף בתחושות ובחששות שלו.

אבל החשש העיקרי הוא, מאלה שאינם סומכים על הצד השני.

אז מה הם עושים? מתקשרים לילדים, ונותנים להם הנחיות בטלפון איך להתגונן וכיצד.

מדלגים על ההורה השני, ומעבירים הנחיות דרכו "תגיד לאמא, שלא תשאל הרבה שאלות. להיכנס לממ"ד ולא לצאת 15 דקות",

"תגיד לאמא, שפיקוד העורף לא מבינים, תעמדו מתחת למשקוף",

ועוד כל מני הנחיות מן הסוג המוזר.

ואני אומרת לעצמי, למה?

תתקשרו, תרגיעו, תאמרו שאתם אוהבים ותסמכו על הצד השני שהוא יודע מה הוא עושה.

ואם הוא לא יודע, אז תמצאו את הדרך לסכם אתו כיצד מתנהגים במצב כזה,

אבל לסכם עם ההורה השני, מראש, בהבנה.

ובבקשה מכם: לא דרך הילדים.

על הכותבת:
קטי טל,
מגשרת משפחתית,
יישוב סכסוכים, בניית הסכמות, גירושין, הסכמי ממון, ירושות
טלפון 054-7437435 , דוא"ל info@kati-tal.com
אתר: http://www.kati-tal.com