השפעת עישון ההורים על ילדיהם

כולנו יודעים שהעישון מזיק לבריאות.

כהורים, האחריות שלנו היא לא רק כלפי הבריאות שלנו, אלא גם כלפי הילדים שלנו. הילדים הם היקר לנו מכל ואנחנו רוצים עבורם את הטוב ביותר. ובכל זאת, יש הבוחרים להמשיך לעשן גם לאחר הפיכתם להורים.

הנה "על קצה המזלג", כיצד העישון שלכם עלול להשפיע על הילדים מבחינה בריאותית והתנהגותית.

נזקים בריאותיים של עישון פסיבי

העשן שנפלט לאוויר מכיל רעלים, בכמות דומה לאלו שהמעשן שואף לריאותיו. לכן, הורים אשר הופכים את הילדים למעשנים פסיביים עלולים לגרום להם נזקים בריאותיים חמורים.

בטווח הקצר, עישון פסיבי גורם לכאבי ראש, סחרחורת, בחילה וגירוי בעיניים. בטווח הארוך, מחקרים מראים על קשר בין עישון ההורים להתפתחות מחלות נשימתיות שונות בקרב ילדים- אסתמה, דלקת ריאות, ברונכיטיס, זיהומים בדרכי הנשימה ובאוזניים. לדוגמה, נמצא שילדים מתחת לגיל שבע הגדלים בבית שבו שני בני משפחה או יותר מעשנים יש סיכון פי שמונה יותר לחלות באסתמה, לעומת ילדים שגדלים בבית ללא בני משפחה מעשנים.

כמו כן, נמצא קשר בין עישון פסיבי כתוצאה מעישון של ההורים ובין התפתחות סרטן הדם (לוקמיה) בקרב ילדים. מתוך סך החומרים הרעילים שנפלטים בעשן הסיגריה, 43 הנם חומרים מסרטנים. מחקר של אוניברסיטת קליפורניה מצא כי עישון ההורים מעלה את הסיכון לסרטן הדם אצל הילדים כמעט פי ארבע. 

ככל שהחשיפה לעשן סיגריות היא בשלב מוקדם יותר, כך הנזקים עלולים להיות חמורים יותר.

כאשר האימא מעשנת במהלך ההריון, קיים סיכון להיווצרות מומים שונים בעובר, סיכון להפלות, ללידה מוקדמת, לידת תינוק במשקל נמוך ואף לידת תינוק מת. עישון פסיבי בקרב תינוקות עלול להוות גורם סיכון ל"מוות עריסה". כאשר אם מניקה מעשנת, התינוק יספוג את הניקוטין דרך החלב. בגילאים גדולים יותר, עישון פסיבי עלול לגרום לעיכוב התפתחותי, לפגיעה בהישגים בלימודים, להתפתחות מחלות נשימתיות, מחלות סרטניות ועוד.

גם בני הזוג של המעשנים נמצאים בסיכון. בישראל מתים מדי שנה כ-1500 איש אשר בעקבות חשיפה לעישון פסיבי חלו במחלות שונות- סרטן ריאות, סרטן הגרון, סרטן צוואר הרחם וסוגים נוספים של סרטן, מחלות לב, שבץ מוחי ועוד. כאשר אחד ההורים חולה, זה כמובן ישפיע רגשית גם על הילדים.

השפעות התנהגותיות

כהורים, תפקידכם לתת דוגמה אישית לילדים ולשמש עבורם מודל חיקוי.

הילדים רואים כיצד ההורים מתנהגים ולומדים מכך, יותר משהם מקשיבים למה שאנו אומרים להם שצריך לעשות. לדוגמה, אם תרצו לחנך ילד לדבר בנימוס ולא לצעוק וזה מה שתגידו לו לעשות אך במקביל הוא יראה שאתם צועקים- זה לא יעבוד והוא יפנים את ההתנהגות שלכם.

היות והעישון נתפס (בצדק) כפעילות שלילית של הרס עצמי, אתם תתקשו להוות עבור הילדים שלכם מודל חיקוי חיובי. יכול להיות שבעתיד הם יבחרו גם כן לעשן או יאמצו התנהגות הרסנית אחרת. במקרה הטוב, הם פחות יעריכו אתכם וירצו להיות "ההפך". במידה ובגיל ההתבגרות יתחילו לעשן, אתם תתקשו לעמוד מולם עם עמדה ברורה ועקבית של "אל תעשן כי זה לא בריא".

ישנם גם מחקרים שבדקו כיצד עישון ההורים משפיע על הילדים בתחום ההתנהגותי. לדוגמה, מחקר שנערך  בניו יורק מצא כי ילדים להורים מעשנים נוטים יותר לפתח סימפטומים חרדתיים ודיכאוניים, התנהגות אגרסיבית  ואף התנהגות עבריינית.

פתרונות אפשריים

המינימום שאתם יכולים לעשות, הוא לקחת החלטה חד משמעית שאתם לא מעשנים ליד הילדים וגם לא בקרבתם של בני משפחה או אנשים אחרים.

אל תעשנו בתוך הבית, צאו החוצה לחצר הבניין או למרפסת. הגדירו את הבית כאזור "חופשי מעישון" וגם כאשר אתם יוצאים החוצה יחד עם הילדים, הימנעו מלעשן בקרבתם.

הפתרון הטוב ביותר, הוא כמובן להפסיק לעשן. כמעט כל מי שמעשן היה שמח לעבור תהליך של גמילה מעישון בקלות. וזה, אכן אפשרי אך ידרוש מכם מוטיבציה, התמדה, נחישות וכוח רצון.

לשם כך, תוכלו להיעזר בסדנאות גמילה מעישון, או במגוון שיטות טבעיות אשר תומכות בתהליך הגמילה: רפואה סינית ואקופונקטורה, תזונה נכונה ופעילות גופנית, צמחי מרפא, היפנוזה ועוד.