ארונות או לא להיות: שאלון ניתוח אישיות

זהו, נגמרו החגים. ובזמן הזה בדרך כלל מגיעה גם השלכת.

בוקר קריר, צהריים רותח ושוב חושך, שמגיע מוקדם ומביא עמו טמפרטורות קרירות.

בקיצור בלגן...

זהו בדרך כלל הרגע שבו נגמרים התירוצים וכדאי מאוד להתחיל לסדר ארונות.

למיין למחזר ולהעביר הלאה.

וכעת בדיוק אנחנו הולכים לעשות לך ניתוח אישיות:

איזה מן טיפוס את?

האוגר? הזורק? המבזבז בלי חשבון?

האם את זו שמציבה גבולות? ומעבירה מילד לילד בלי ויכוחים מיותרים...?

האם את יסודית? מחפפת? או כזאת שדוחה ודוחה?

התכונני לחפש סימנים כי בסוף המאמר תדעי הכל על עצמך.

מציבה יעדים או דחיינית כרונית?

אז איזה סוג אנחנו באמת? ומה היינו רוצות להיות?

האם בערב הראשון שמתחיל להיות קריר, אנו מטפסות לקומות העליונות של הארון ומורידות מיד שקיות מוכנות של בגדי חורף?

האם אנחנו יודעות היכן כל פריט נמצא?

רובנו לא.

השאיפה של כולנו, היא להיות זאת שמורידה את השקיות ממויינות לפי גילאים ומיד מוצאות לכל ילד את המידה המתאימה לו.

אבל... במציאות רובנו דווקא הטיפוס הדוחה.

זה אומר שנטפס למעלה ונוציא קפוצ‘ון אחד שישמש את הילד לשעות הערב הקרירות.

כשהלילות יתחילו להיות קרירים יותר, נוריד גם פיג‘מה ארוכה ואם לא נמצא אחת אז נמהר לקנות חדשה.

וכעבור כשבועיים נגלה שהארון הפוך בבגדי חורף/קיץ חדשים/ישנים ונחליט לסדר.

ואז נגלה שבזבזנו המון כסף לשווא, כיוון ששכחנו מה היה בארון משנה שעברה.

פתרונות

1. אם אורזים את הבגדים בשקיות לא להתעצל ולרשום בבירור מה כל שקית מכילה ולאיזה גיל.

2. אם הבגדים מקופלים בארון רצוי להוריד את הכל בבת אחת(!) למיין, לסדר ולרשום רשימות מה צריך לקנות ולאיזה ילד.

3. לזרוק או למחזר את כל הבגדים שברור שכבר לא נשתמש בהם יותר כי הם דהויים, קרועים, או שאין לנו ילדים בגיל המתאים שילבשו אותם בשנה הבאה.

בזבזנית או חסכנית?

לא כולנו נמצאות בדיוק על הסקאלה המדויקת שמגדירה אותנו ככה או ככה.

ובכל זאת.

בואו נסכם שעדיף שנהיה יותר קרובות לחיסכון מאשר לבזבוז, אפילו בשביל הסיבה שכך יישאר לנו יותר כסף לפנק את עצמנו בבגד חדש.

טיפים יעילים:

1. להעביר בגדים מילד לילד. כל עוד הבגדים יפים וראויים ללבישה אין סיבה לקנות בגדים חדשים.

2. בסוף עונה לעשות רשימת מלאי, לנסות לשחזר מידות לשנה אחר כך ולקנות בגדים במחירי סוף עונה ולחסוך פערי מחירים גבוהים מאוד.

3. לקחת בגדים מחברות, אם יש לכן ילדים בגילאים חופפים. אפשר לשאול חברות אם יש להן בגדים להעברה וכך לחסוך קניות מיותרות.

4. לא צריך לקנות בגדים במחירים יקרים. לא תמיד היקר הוא האיכותי, היום יש בגדים במחירים סבירים לכל נפש ולא חייבים להרגיל את הילדים לבגדים יקרים וייחודיים.

מציבה גבולות או נשברת בקלות?

אז איפה אתן רוצות להיות על הסקאלה הזו? ובכנות בבקשה.

עד כמה אנחנו נשברות למשמע המילים "אמא לכוללללללם יש את ה... (גינס, חולצה, קפוצ‘ון וכד‘)...".

האם אנחנו מצליחות לשמור על סגנון ייחודי ולא להסחף עם כל ה‘כולם‘?

האם אנחנו מצליחות להבהיר לילדים שמה שיש זה מה שלובשים? ושגם אם הבגד הוא מאח גדול יותר ולא חדש, הוא עדיין שמיש?

ובכלל:

1. אפשר לאפשר לכל ילד בגד חדש אחד או שניים (או כמה שנהוג ומתאים לתקציב בבית) בנוסף לשאר המלתחה, משהו שיאפיין את האופי האישי של הילד ויממש את "הפנטזיות" שלו לגבי המלתחה האישית.

2. אפשר להציע לילדים לקנות בגד מדמי הכיס שלהם, במקרה והם מתעקשים על משהו ייחודי שלא מתאים לתקציב המשפחתי. זה יחנך אותם לעבוד קשה בתמורה למה שירצו.

לסיכום: חילופי עונות מעמיסים על התקציב הרבה כסף.

מקווה שמצאתם את עצמכן מוחמאות מניתוח האישיות ומצליחות למקסם את עצמכן רק עם נקודות חיוביות. ואם לא, אז מקווה שקצת עזרתי בהתארגנות לשנה הבאה.

שיהיה חורף בריא.

שלכם,
ליאת גולדשטיין
האמא של אמ‏אבא