חגי תשרי. הכנות, מפגשים משפחתיים, ארוחות חג עם ילדים, כל אלה הם מצבים מעוררי חרדות באופן כללי, ועל אחת כמה וכמה עבור אנשים עם נטייה לחרדות. מה כדאי לעשות? המשיכו לקרוא
הפרעה טורדנית כפייתית (או בשמה הידוע יותר OCD, מן השם באנגליתObsessive Compulsive Disorder) היא הפרעת חרדה, שבהשפעתה חווה אדם מצבים מסוימים כמצבים מעוררי חרדה וכדי להתמודד עימם, עליו לבצע טקסים מסוימים.
במקרים קשים הטקסים יכולים לקחת שעות ולהביא לפגיעה משמעותית בתפקוד וביכולתו לבצע פעילויות אחרות.
כשמדברים על הבדלים בין גברים לנשים בהקשר של OCD, לא ניתן לתת מאפיין מובהק להבדל בין סוגי הטקסים בין המינים. ברוב המקרים מדובר בטקסים יומיומיים שיכולים לאפיין גם גברים וגם נשים.
החגים כטריגר להתפרצות ההפרעה
תקופת חגי תשרי היא תקופה של לחץ במשפחה הישראלית הממוצעת.
יש הכנות, "שיחות נעימות" במשפחה שעוסקות בשאלה "מי יתארח איפה" או במילים אחרות "את מי נעליב באי הגעה" וכו‘.
מצבים אלה מטבעם הם מעוררי חרדות ולכן אנשים עם נטייה לחרדות בכלל ולOCD בפרט, חווים עלייה ברמת המתח, דבר העלול להביא להתפרצות ההפרעה.
הסימנים המקדימים להתעוררות OCD יהיו בד"כ עליה ברמת המתח, עצבנות, התעסקות רבה וחסרת פרופורציה בטקסיות וכו‘. במרבית המקרים הלוקים בהפרעה אשר אובחנו, מטופלים ונמצאים במעקב רפואי מבינים היטב את מצבם ומרגישים את המתח עולה ולכן מתייעצים עם הרופא המטפל מבעוד מועד באשר להעלאת המינון התרופתי של אותן תרופות מעכבות סרוטונין (SSRI) דוגמת ציפרלקס וסרוקסט.
מאפיינים של OCD בתקופת החגים
בתקופת החגים, ניתן להבחין בשתי התנהגויות כפייתיות, המהוות מאפיינים של OCD :
ניקיון כפייתי ואגרנות (אגירת חפצים שאין בהם צורך וחוסר יכולת להיפטר מהם). בבסיסן של שתי התנהגויות אלו עומדת רמת חרדה גבוהה. אדם הסובל מ OCD מרגיש שהוא צריך לעשות מעשה שיוריד את רמת החרדה שלו ולכן הוא ממתן את תחושת החרדה בעזרת הטקסים שהוא עורך כגון ניקיון (שטיפות ידיים וכו‘) או ספירה ובדיקה.
האגרן לעומת זאת, מפחד לאבד חלקים מעצמו (הנפשי) ולכן נותן להם ביטוי באגירה של חפצים.
שתי ההפרעות דומות במהותן אבל שונות באופן שבו הן באות לידי ביטוי.
שתי התופעות הנפוצות של OCD הן למעשה שתי בעיות שונות, שבבסיסן יש תמונה אחת שהיא הפרעת חרדה.
בשני המקרים יש עליה ברמת החרדה אבל התמונה שבה הם מציגים את עצמם היא שונה. יש לזכור שאדם הסובל מהפרעה טורדנית כפייתית לא יהיה יעיל יותר בניקיון הבית מאשר אדם שאינו סובל. להיפך, ההתעסקות האין-סופית בפרטים לא רלוונטיים תגרום לו לעבוד פחות ובחוסר יעילות. האגרן, במקרה של חרדה, יתעסק יותר בדברים שאגר או יחפש דברים לאגור. אצלו החרדה באה לידי ביטוי במובן שהחפצים שלו הם חלק ממנו עצמו. יתכן שיש לאדם קצת מזה (ניקיון כפייתי) וקצת מזה (אגרנות). ברוב המקרים נראה נטייה התנהגותית לצד אחד ובו צריך לטפל.
ילדים מעתיקים את התופעה
ילדים אשר אחד מהוריהם לוקה בOCD ברמת חומרה כזו או אחרת מייצרים במקרים רבים דפוס של חיקוי.
לדוגמא, הורה שמקפיד על ניקיון ברמה שחוצה את גבול הסביר ישליך במקרים רבים את הדפוס על הילד, באופן ישיר ובאופן עקיף. ההשלכה הישירה היא ברחצת ידיו של הילד פעמים רבות בכל יום, ביצוע מקלחת לילד מספר פעמים ביום וכן הלאה.
באופן עקיף יגרום ההורה לילד לחוש חרדה מלכלוך דבר שיהפוך את הניקיון הכפייתי, בסופו של דבר לדפוס ההתנהגות של הילד עצמו. לכן, גוברת חשיבות הטיפול בהורה מבעוד מועד.
מילת המפתח: "פרופורציות"
כשמדובר בהפרעה טורדנית כפייתית, חשוב לזכור כי במידה והבעיה קיימת, סביר להניח שהיא התעוררה לפני תקופת החג ולכן היא תהיה נוכחת גם לאורך זמן.
אם הבעיה מתגברת בימי החגים, אנשים הסובלים מן ההפרעה והאנשים הנמצאים בסביבתם צריכים לנסות עד כמה שניתן, לשמור על פרופורציות. צריך לזכור כי החג יחול השנה ויחול גם בשנה הבאה, וכי הסביבה הקרובה תקבל את ההתנהלות שלנו לטוב ולרע.
ככלל, גם עבור הסובלים מהבעיה וגם עבור אחרים אשר מרגישים תחושת מועקה בחגים, במידת האפשר, רצוי לפני החג דווקא להוריד הילוך: לא להיכנס לויכוחים מיותרים של מי יהיה איפה, לבצע את ההכנות בשיתוף פעולה ובקשב הדדי והחשוב מכל: לקחת את החג בקלות.
בסופו של דבר מדובר "רק" בארוחת ערב.
למידע נוסף בנושא לחצים, חרדות ודיכאון ניתן לפנות לאתר goodays.co.il.
על הכותב:
ד"ר רוני ומוש,
פסיכיאטר בכיר,
קופת חולים לאומית,
בית חולים אסותא ומרפאה פרטית
עוד באותו נושא
אז למה היא צורחת?! ניסית לדבר, להסביר, לכעוס, לסלוח... לסרק עוד יותר בעדינות... כלום לא עוזר. מה קורה כאן?
ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!
התגובות שלכם ...