אם תרצו - אין זו אגדה! או: חזרה לשגרה (חלק שני)

אז מה היה לנו בחלק הראשון של המאמר? (לחלק הראשון...)

הצלחנו לעבור את החצי הראשון של היום בלי מריבות מיותרות,

שלפנו את הילדים מהמיטות והם גם התלבשו וצחצחו שיניים כמו שצריך,

אכלנו ארוחת בוקר מפנקת,

נפרדנו מהילדים בפתח הגן בלי להזיל דמעות מיותרות,

לא סחבנו על גבנו את כל הבית בדרך לשם ואפילו הצלחנו לסיים את שקית הקורנפלקס בלי לחלק קילו נוסף לכל הילדים...

בהנחה שהכריך לארוחת העשר היה מזין ובריא, הרי שכל מה שנותר לנו הוא לקבל את פני ילדינו בשובם הביתה מהמסגרות לאחר צהרים משפחתי חמים ומחייך.

מה, לא?

נשארו רק עוד ארבע שעות עד שהולכים לישון. כמה בלגן יכול להיות לנו בשעות האלה? מסתבר ש... הרבה.

אנחנו עוד צריכים לוודא שהילדים יכינו את שעורי הבית שלהם. אבל איך?

אם הם רשומים לחוגים אז צפויה לנו עוד מערכה אחת של התארגנות ויציאה מהבית.

אחר כך עלינו להצליח לשרוד את הנדנודים "אמא משעמם לי"... "אני רוצה חבר"... וכד‘ ואגב כך להגיד שלום לבית המסודר שהשארנו בבוקר. בעצם לא בטוח, אולי אפשר להקציב פינות משחק ואת כל השאר להכריז כאזור שמור?

ומה עם הטלוויזיה, ה PS, המחשב ובעצם כל דבר בעל מסך שקיים בבית שמופקעים לשעות ארוכות? גם שם צריך לתחום תוכניות, שעות וגילאים.

ואז מגיע רגע השיא של היום: שעת ההשכבה. בשלב זה אנחנו כבר כל כך עייפים ומחוסרי אנרגיה שכל מלחמה קטנה יוצרת פיצוץ גדול.

הנה לפניכם כמה טיפים להעברת החצי השני של היום - בשלום. אז שלוש ארבע ו.... מתחילים.

שיעורי בית

אני לא יודעת מה אצלכם אבל כשאני הייתי קטנה את שיעורי הבית הכנתי לבד, בעצמי. היום זה כבר לא קורה.

כדאי מאוד לתת לילדים הפסקת רענון קצרה של חצי שעה, כדי להטעין מצברים ולנוח קצת ורק אז להושיב אותם לשיעורי בית. הם לפעמים חוזרים כל כך מותשים מבית הספר, שצריך לתת להם לכבות קצת את המוח.

אבל, כדאי לעשות את שיעורי הבית מיד אחרי המנוחה הקצרה ולא לדחות אותם לשעות הערב, כיון שאז הילדים עייפים וחסרי אנרגיה ואמא או אבא מאוד עצבניים.

את שיעורי הבית רצוי לעשות על שולחן, בפינה מוגדרת ולא באמצע הסלון או על הרצפה, כך יהיה קל יותר להתרכז בהכנתם.

אפשר לעזור לילדים בשיעורי הבית אם הם ממש מתקשים בכך אך מומלץ מאוד לעודד אותם להתמודד עם דברים בעצמם לפני שעוזרים להם בפתרון. אם בכל זאת הם זקוקים לעזרה, אפשר לגשת, לענות וללכת מיד אחר כך וזאת כדי למנוע תלות בהורה ויצירת מצב של חוסר התמודדות של הילד עם קשיים.

ילדים שמסרבים להכין שיעורי בית לא יוכלו לעשות פעילויות אחרות עד שיסיימו אותם! הם לא יוכלו לשחק במחשב או לצפות בטלוויזיה ואפילו לא להזמין חברים.

מומלץ להתעקש על הכללים הללו, כדי להקל על ההורה והילד ולמנוע מצבים של חוסר הכנת שיעורי בית והצטברות כמות שיהיה קשה להתגבר עליה.

שעות פנאי

החלק הזה של היום היה אמור להיות הקל ביותר. אבל כשיש מספר ילדים בבית וכולם "משועממים" – זו הופכת להיות שעת מלחמה.

מחשב/טלוויזיה ושאר המכשירים בעלי מסך - מומלץ להגביל לזמן מסוים או לשעות קבועות. אם יש כמה ילדים והם לא מצליחים לשחק ביחד כדאי לקבוע תורות לפי זמן. אפשר לעשות טבלה לפי שעות שכל ילד ישובץ בזמן שלו ויש להתעקש על הזמנים הללו כדי למנוע מריבות וכעסים מיותרים.

חברים - חיובי ביותר שילדים רוצים להזמין חברים, זה בטח עדיף מכך שיישבו לבדם מול מסך כזה או אחר.

מצד שני, חברים עלולים לעשות בלגן גדול להרעיש וללכלך.

לכן כדאי לתחום מראש את המקומות למשחק עם חברים. למשל לשחק רק בחדר/רק בחצר וכד‘ וכך שאר בני הבית יוכלו ליהנות מסביבה שקטה ונעימה.

רצוי לאפשר לילדים להזמין או ללכת לחברים רק פעם-פעמיים בשבוע כיוון שהן לארח והן להסיע ילד כל יום יכול לעייף מאוד את אבא או את אמא.

כמובן שכל בית מוזמן לקבוע את כללי הזהב שלו לעצמו, ישנם הורים שישמחו לארח חברים כל הזמן וייהנו מבית רועש וחברותי ולעומתם כאלה שיעדיפו את השקט. מה שחשוב זה שתהיו נאמנים למה שהחלטתם ולא תפלו קרבן בדרך לילד מחייך.

חוגים

הפעם לא אתמקד בשאלה לאיזה חוג לרשום את הילד, שיכולה להוות מאמר בפני עצמה, אלא להתנהלות סביב ההליכה לחוג.

הורים בעלי מזל הם כאלה שבנם או בתם יתלבשו בעצמם לחוג וירוצו לדלת מוכנים ומחייכים לקראתו... אבל ברוב המקרים, גם אם בתחילת השנה הילדים ממש התחננו להירשם לחוג זה או אחר, הרי שבמשך הזמן ההתלהבות שוככת וצריך להיות יצירתיים במיוחד כדי לגרום להם ללכת.

אז מה עושים?

ראשית עליכם להבין מה המטרה של החוג הזה לדעתכם.

אחרי שהבנתם את מטרת החוג, עליכם להחליט עד כמה חשוב לכם שהילד יתמיד בחוג.

אם רשמתם אותו למען הכיף שלו בלבד, והכיף נגמר וההליכה לחוג הופכת למאבק כל פעם מחדש, אולי אפשר לוותר על כל הסיפור. שימו לב, שאם זו ההחלטה שלכם, תצטרכו בקרוב לקבל החלטה מה לעשות כשהילד יבקש חוג אחר. האם תרשמו אותו שוב ותתנו לו את האופציה לוותר שוב? האם בגלל חוג אחד שלא התאים לו תוותרו על חוגים לגמרי השנה?

לעומת זאת אם הגדרתם מראש שהמטרה ברישום הילד לחוג היא ללמד אותו התמדה והתמודדות בנוסף לנושא החוג עצמו, ההחלטה שלכם לגבי המשך ההליכה לחוג עשויה להיות שונה.

אם הילד זקוק לפעילות גופנית ורשמתם אותו לחוג שיאפשר לו לקבל את זה למרות שהוא לא נהנה במיוחד, אולי תפעלו בדרך אחרת למשל תציעו לילד בונוסים על פי הצלחות או על פי השתתפות.

וכמובן, גם הפעם, כל החלטה שתקבלו היא נכונה. מה שחשוב זה שתהיו שלמים איתה ושתתמידו בה לאורך כל השנה.

שעת אפס

זוהי השעה שבה להורים כבר יש אפס סבלנות ומה שהם רוצים זה רק לנוח בשקט בלי שום ציוץ מסביב.

אפשרי? אולי.

רצוי לקבוע סדר מסוים לשעות הערב: להחליט על שעה שבה מתקלחים, שעה קבועה לארוחת ערב ושעה שבה הולכים למיטות.

כאשר ישנו סדר קבוע וידוע מראש קל יותר להיכנס לשעת השינה.

כמובן שאם ישנם ילדים גדולים יותר, שעת השינה לא תהיה קבועה לכל הילדים, ילד בן 10 לא ילך לישון באותה שעה של ילד בן שנתיים.

אבל מומלץ להשתדל להרדים את הבית בהדרגה עד לשעה שבה החלטנו שהיא שלנו כהורים.

שגרת ערב שתתנהל בנחת תשאיר הרגשה טובה גם לבוקר שלמחרת.

אפשר לקרוא לילד סיפור לפני השינה (קצר או ארוך- תלוי כמה ההורים עייפים),

אפשר לשבת ליד מיטת הילדים ולדבר איתם טיפה,

אפשר לשכב כמה דקות ליד כל ילד ולחבק כדי ליצור תחושה חמימה וכיפית.

והכי חשוב לקחת עוד נשימה עמוקה והרבה סבלנות כי עוד שנייה היום ניגמר.

לסיכום

כבר שבועיים אני נותנת לכם טיפים ועצות איך לעבור את היום בשלום, אבל ישנן עוד שתי נקודות שחשוב לי להעלות כאן לסיום.

א. הקשבה

במסגרת ההחלטות שלנו לגבי השנה החדשה, חשוב שנשתדל לשלב גם את הילדים. כדאי להקשיב להם, להכיר אותם ולדעת לקבל את ההחלטות שלנו בהתאם לאופי הילד הפרטי שלנו.

בסוגיית שעורי הבית למשל, ילד חרוץ שלא עושה בעיות בדרך כלל לא יקבל עונש אם החלטנו שזמן שיעורי הבית הוא בשלוש והוא התיישב רק בארבע. גם ההורה וגם הילד יודעים שהוא יכין את שיעורי הבית ולא יחפש תירוץ להתחמק מהמטרה. לעומת זאת ילד שידוע כשובב או מתקשה יקבל מסגרת שעות קשוחה יותר ופחות מתגמשת.

לכן כדאי להקשיב, להכיל ולהפנים גם את רצונות הילדים בהתאם לאופיים ולדרך ההתנהלות שלהם.

ב. אסטרטגיה ועקביות

בשני החלקים של מאמרי זה נגעתי ברבות מהפעולות בחיי היום-יום של משפחה עם ילדים והבאתי טיפים ורעיונות איך להתמודד עם הילדים בסיטואציות השונות של היום.

כל אחד יוכל לקחת לעצמו את הרעיונות שמתאימים לו, אבל הדבר החשוב ביותר כעת, עם פתיחת השנה, זה לחשוב מראש על הרגעים המאתגרים של היום ולקבל החלטה אסטרטגית איך אנחנו רוצים להתמודד עמם.

מה חשוב לנו יותר ועל מה אנחנו מוכנים לוותר.

לאחר שקבלנו את ההחלטה הזו והחלטנו לנקוט בקו פעולה כלשהו, בקשר לארוחת בוקר, לשיעורי בית, שעות שינה, חוגים, חברים או כל דבר אחר, חשוב שנתמיד בו ונשמור עליו לטווח ארוך.

רק אם אחרי זמן מה, נשב בצורה מושכלת ונראה שההחלטה שקיבלנו לא הביאה אותנו לעמידה ביעדים, נגבש אסטרטגיה אחרת ונקבע לעצמנו קו פעולה חדש.

מדידה ותגמול

הנה לכם בונוס קטן שאצלי בבית מאד עוזר בכל תחילת שנה: טבלת משימות ותגמולים.

מסמנים בכוכב בכל פעם שהילד עמד במשימה שהצבנו או לפחות השתדל מאד לבצע אותה. בכל פעם שמצטבר מספר כוכבים מסוים יקבל הילד בונוס בצורת פרס כלשהו.

לטבלה זו שני יתרונות: האחד הוא שבכל פעם שהילד מקבל פרס הוא מתעודד וזה נותן לו מוטיבציה להמשיך ולהשתדל בהמשך והשני הוא שהעיון הקבוע בטבלה מרגיל את הילד לסדר היום שהחלטנו עליו בבית ועוזר לו להפנים אותו.

עיצבנו במיוחד עבורכם כמה טבלאות כאלו ואתם מוזמנים כבר היום להדפיס אותן ולהצמיד למקרר. (הקליקו כאן... )

בהצלחה.

שלכם,
ליאת גולדשטיין
האמא של אמ‏אבא