על קו הסיום...

החופש מסתיים.

בשבוע הבא חוזרים לבית הספר.

כאמא גרושה לילדים קטנים את מחכה לסיום החופש הזה. סוף סוף מנוחה - חוזרים לעבודה.

אבל על התענוג הזה, של לחזור לעבודה במקום להיות בחופש מעיבה המחשבה, שיש עוד מטלה אחת שלא עשינו.

מטלה מעיקה, מפרכת ויקרה מאד - רכישת ציוד לבית הספר.

והבת שלך כבר חולמת על מחברות של דורה, קלסרים של נסיכות, ומחקים עם ריח.

ואת יודעת שזה הולך לעלות המון המון כסף.

אז בעדינות רבה את מנסה להגביל את הילדה בכמות הפיצ‘פקס שהיא תקנה, ולבסוף, אחרי מלחמות קשות, את יוצאת בנזק של כמה מאות שקלים

ושוב כועסת על עצמך שלא הלכת לחנות סיטונאית בעיר, אלא הלכת לרשתות היקרות ביותר.

ודקה לפני קו הסיום הילדה מגיעה אליך עם ילקוט של ברבי.

450 שקלים חדשים, לא פחות ולא יותר.

את נשבעת לעצמך (בלב) שאת לא משלמת על זה ואומרת לילדה: אולי תבקשי מאבא? הוא ישמח לקנות לך ילקוט חדש. גם אבא רוצה להיות שותף.

והילדה שלך יודעת, למרות שהיא בת 8, שלא רק שאין שום קשר בין אבא לברבי, אלא גם שיש קשר בין זה שאת שולחת אותה אליו לזה שאתם לא מצליחים לתקשר בינכם.

אז היא מוותרת על התיק. בעיניים דומעות.

ואני אומרת - יש כסף? תקני לה תיק.

אין כסף? את רוצה שאבא שלה יקנה את התיק? את חושבת שהוא צריך להשתתף? בסדר.

תאמרי לה שאת צריכה לחשוב על זה ותדברי את עם אבא שלה.

אבל בבקשה, בבקשה, לא דרך הילדה.

על הכותבת:
קטי טל,
מגשרת משפחתית,
יישוב סכסוכים, בניית הסכמות, גירושין, הסכמי ממון, ירושות
טלפון 054-7437435 , דוא"ל info@kati-tal.com