מי כמוני יודע שהסיוט הכי גדול של הורה זה להתעורר בוקר אחד ולדעת שאחד מילדיו נפל קורבן לחרם חברתי בבית-הספר.
היי ילדתי היקרה,
מי כמוני יודע שהסיוט הכי גדול של הורה זה להתעורר בוקר אחד ולדעת שאחד מילדיו נפל קורבן לחרם חברתי בבית-הספר.
אני זוכרת את הבוקר בו כאמא הסיוט הפך עבורי למציאות.
לעולם לא אשכח את היום בו שכנתנו שהיא אמה של חברתך הטובה ספרה לי שנפלת קורבן לחרם חברתי.
כמו שאת יודעת, הספור נודע לי ארבעה או חמישה חודשים אחרי אותו אחר צהרים טראומטי מבחינתך. אותו יום בו את חווית את אחד האירועים הקשים בחייך אז, כאשר 2 אמהות הזמינו אותך ואת חברי הכתה ה"מקובלים" לשיחה בביתן והכריזו קבל עם ועדה על הטלת חרם חברתי עליך והכתרת בנותיהן ל"מלכות הכתה". האשמה הייתה: יופייך, העדפה ואהבתה של המחנכת אותך וכביכול על חשבון האחרים.
מאז, עשיתי ככל יכולתי להפוך את החוויה הטראומטית לחוויה מכוננת ומקדמת. ואכן הצלחנו להתמודד ולהקטין עד כדי שכיחת העלבון מהאירוע ומינופו לחיים שאת שולטת בהם ולא הם בך.
היום כשהפכת לאמא צעירה ואם לנכדיי אני רוצה להציע לך ולבעלך דרכים לגדל את נכדיי/ילדיך להיות ילדים "חסינים" מחרם חברתי".
כאמא שהצליחה להפוך את הסיוט להצלחה (על חשבונך כמובן) אין לי ספק שהמקרה שלך והדרך בה טיפלנו באירוע הפך אותי ברבות השנים למומחית במתן עזרה ייעוץ והדרכה לילדים והורים בכלל ולאלה שחוו חוויות חרם בפרט.
היום כשאני יודעת שאפשר לגדל ילד "חסין" מחרם חברתי בבית-הספר אני רוצה להציע לך ולבעלך כלים ודרכים לגדל את נכדיי מחוזקים מפני האפשרות הלא נעימה.
למשימה לגדל ילד "חסין" אני מתייחסת בשני מובנים:
האחד לגדל ילד שאף אחד לא ינסה או יעלה בדעתו להטיל עליו חרם והשני לגדל ילד שידע להפוך את ניסיון החרם נגדו לחוויה רגעית שהשלכותיה לא ישפיעו על עתידו (כמו שקרה לנו במקרה שלך).
האם אפשר לגדל ילד חסין מפני גחמות של אחרים בעידן טכנולוגי מתקדם בו קצב השינויים המשפיעים על חיינו ועל התנהגויות ילדינו כל כך מהיר? לדעתי, היכולת לפצח את הסיבות שבגללן ילדים אחרים יטילו חרם על ילדינו בעוד מס‘ שנים קשה לניבוי. בעיקר אם אתם ילדיי היקרים, נולדתם לתקופה שבה הלא נודע גדול מהנודע בתחומי החיים בכלל ובתחום החינוך וגידול ילדים בפרט. התקופה דורשת מההורים גם להיות יותר ערניים להתנהגויות חדשות מפתיעות, כאלה שלא הכרתם בילדותיכם וגם לנווט את גידול הילדים וקיום המשפחה ביתר ערנות ויצירתיות כי לא קבלתם כלים מתאימים מאיתנו ההורים. מכאן שהמשימה להפוך ילד ל"חסין" מפני פגיעות האחר נראית כמשימה בלתי אפשרית או למשימה הרבה יותר מורכבת. לעומת זאת אפשר לגדל ילד "חסין" שיהפוך את ניסיון החרם נגדו לחוויה רגעית שהשלכותיה לא ישפיעו גדולה יותר.
המודל "משפחה במחשבה תחילה" שנולד מתוך הניסיון שלי בהוראה, בייעוץ ובעיקר מגידולך ומגידול אחייך נותן מענה ישים לשאלה: כיצד ניתן לגדל ילד "חסין" מפני חרם חברתי?
הפעילו את העיקרון "משפחה במחשבה תחילה"
יש לחשוב מראש על התרחישים ולבנות מערך פתרונות אפשריים שיהפכו לחלק מחייכם. העידן מחייב את ההורים לפעול על-פי העיקרון "סוף מעשה במחשבה תחילה" אל תפחדו לדבר על הפחדים שלכם בנושא, על מנת שתוכלו לפתח צעדים יעילים מבעוד מועד למצב שבו החשש שלכם יהפוך למציאות. העלאת הפחדים בפני בן הזוג, חברים, הורים לחברי ילדיכם, מורים ואחרים בסביבתכם יאפשרו לכם להבין ולהשתייך לקבוצה שמרגישה וחושבת כמוכם מקלה ועוזרת לבנות מערכת עקרונות וערכים שיהפכו לנורמה בסביבתכם.
לדוגמא: אם את חוששת שמא יבוא יום ותגלי כי אחד מילדיך נפל קורבן חלילה לחרם חברתי אני מציעה לך לחשוב יחד עם בעלך וחברים נוספים על ערכים ועקרונות עליהם תגדלו את ילדיכם. כאלה שיהפכו לנורמות בסביבתכם ויקטינו את האפשרות שילדיכם יסבול.
השרישו כערכים משפחתיים את המושגים "הלשנה" ו"דיווח" (זה יעזור גם במקומות אחרים אך זה במכתב הבא).
אחת הסיבות שבגללן הורה לא יודע מה קורה לילדו בבית הספר נובע מהפחד של הילד להפוך למלשן.
הורים ואולי בלי משים מלמדים את ילדיהם לא להיות "מלשנים" כערך עליון. ערך כזה הוא אבן נגף לכם ההורים להיות בעת צרה המושיע של ילדיכם. אני מאד רוצה שתלמדי את נכדיי את ההבדל בין הלשנה לדיווח כבר עכשיו כשהם קטנים ועדין רבים ביניהם.
את זוכרת בשבת האחרונה, בעודנו יושבים במטבח והילדים בחדר השני נשמעה נפילה שאחריה זרם פלסטיקים נשפכים על הרצפה ושני הילדים צרחו? עופר רץ לחדר לראות מה קרה. מאיה הצביעה על יואב ואמרה:
"יואב שפך את כל הקוביות"...
"מלשנית"... אמר עופר למאיה.
הסתכלנו אחת על השנייה, מה לא בסדר באמירה שאלת אותי? לא הגבתי, רק משכתי בכתפיים והבנתי כמה המשפט "חיים ומוות בידי הלשון" מוצדק.
הקפידו על שפה מכוונת
שפה עושה את ההבדל. זה אולי נראה משונה שדוגמא כזו יכולה להשפיעה על חסינות הילד בעתיד. אך כאן זה מתחיל. באמירות הראשונות שלנו ההורים שנעשות לעיתים ללא מחשבה תחילה הורים משפיעים על בניין ועיצוב הדימוי העצמי ו"מחסן" הערכים של הילד. אם הילדים ידעו את ההבדל בין הלשנה לדיווח הן בהגדרה והן בתגובות שלכם אליהם יקל להם לספר לכם על מצוקותיהם כשהם קורים ולכם לעזור להם להפוך חרם לחוויה חולפת ולא טראומטית שתשפיע על עתידם.
לבסוף אני רוצה לסבר לכם את האוזן ולהציג בפנייך כמה תרחישים אפשריים מסיטואציה כל כך יום יומית ופשוטה שוודאי תחזור על עצמה יותר מפעם אחת בחיים.
הבנות שגויות של הילדים יובילו אותם לפחד מלספר על חרם ואתם לא תוכלו לעזור לעומת ילד שמבין את ההבדל בין דיווח והלשנה לא יפחד לשתף מורה או מבוגר אחר כי האיום "מלשן" לא יחול עליו.
באהבה
אמא
על הכותבת:
אילנה שניר,
יועצת חינוכית ומשפחתית
מומחית בהדרכת הורים וחינוך ילדים
כותבת הספר: "משפחה במחשבה תחילה"
לתיאום פגישה להדרכה הורית וייעוץ חינוכי, ייעוץ משפחתי ואימון זוגי
https://www.ilanasnir.co.il
עוד באותו נושא
כמעט מדי יום אנחנו נחשפים למקרה בריונות או שיימינג בבי"ס כזה או אחר, וכואבים את הפגיעה שחשים הילדים המותקפים. אבל מה לגבי הילדים הפוגעים? מה מניע אותם לעשות זאת ואיך אפשר לטפל בתופעה?
ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!
התגובות שלכם ...