חוסר יציבות ביטחונית מגדיל אצל הורים את תחושת האיום, הפחד, והחרדה. המצב מגביר אצל המבוגרים כעסים, תסכולים ותופעות של דיכאון והם עסוקים יותר במחשבות ובפחדים מהעתיד, מחשבות על כישלון.
חוסר יציבות כלכלית או ביטחונית, מגדיל אצל הורים את תחושת האיום, הפחד, והחרדה.
המצב הלחוץ מגביר אצל המבוגרים כעסים, תסכולים ותופעות של דיכאון והם עסוקים יותר במחשבות ובפחדים מפני העתיד, מחשבות על כישלון ואי - יכולת להמשיך ולגדל משפחה באווירה בטוחה. תחושות אלה באות לידי ביטוי בחוסר סבלנות כלפי הילדים, באלימות מילולית או אלימות פיסית, לעיתים זה בא לידי ביטוי בשתיקות מעיקות או האשמות הדדיות בין בני הזוג או בין ההורים לילדיהם, לעיתים זה מתפתח למריבות קולניות בין בני הזוג מה שהופך את האווירה בבית למתוחה. התנהגויות, אמירות ומעשים של הילדים שבתקופה אחרת התקבלה על-ידי ההורים בהבנה, ובהסכמה זוכים לתגובות של כעס והטפות שהילדים לא הכירו בעבר.
אין ספק שהמצב הביטחוני באזורינו משפיע על הילדים וההורים כאחד. משפחות רבות מדווחות על עליה גדולה במספר המריבות עם הילדים, ילדים רבים חוששים מהמצב ומסרבים ללכת לבית-הספר מחשש שיקרה למי מהם משהו. הם מפתחים סימפטומים של חרדה היכולים לבוא לידי ביטוי בהפרעות שינה, כאבים או נטייה לחלות. רבים מהילדים שפיתחו עצמאות מסוימת נסוגים וחוזרים להתנהגויות תלותיות, כל אלה כדי להיות יותר קרובים להורים ולהישאר כמה שפחות לבד.
חוסר וודאות מגביר חרדות.
מגביר מחשבות ופחדים של הילדים בנוגע לביטחון האישי שלהם או של הוריהם. המחשבות שמעסיקות אותם ולא מאפשרות להם להמשיך ולנהל את חייהם ומשימותיהם בהתאם למצופה מהם על-פי גילם.
איך להפוך את החוסר וודאות או החרדה להתמודדות ולא להתמוטטות:
א. ידע = כוח - וככזה הוא מפחית חרדות
אני ממליצה להורים בימים אלה להיות יותר מודעים ללחץ שאופף את כולם ולשים לב לאופן שבו הם מגיבים. על ההורים לתת את הדעת לרגישות היתר בה הם נמצאים ולעשות מאמצים להאריך את "פתיל" הסבלנות שלהם לתגובותיהם של הילדים. זהו מצב עדין ומאיים. אך אל להורים לשכוח שתפקידם כמבוגרים אחראים לשמור על ילדיהם מפני חרדות ופחדים.
ב. לשנות את הרגלי הצפייה בחדשות
מומלץ לאור המצב לשנות את הרגלי הצפייה של הילדים בחדשות. יש להחליט על מס‘ פעמים ביום בהם הילדים מקשיבים לחדשות. לא מומלץ לילדים כמו גם להורים לשקוע בהתעלמות או הכחשה מחד גיסא, אך מאידך לא רצוי להתמכר לכל רגעי החדשות.
ג. לקבוע כללי זהירות
בהתאם להוראות פיקוד העורף אני ממליצה להורים לקבוע כללי זהירות כמו : היכן בטוח להסתובב, מאילו מקומות להתרחק וכ‘ שכל בני הבית יכירו וידעו לנהוג על פיהם.
ד. שחרור לחץ
היעזרו בסובבים אתכם. דברו, התלבטו, שתפו, התווכחו הוציאו קיטור ושחררו לחץ באופן מודע ובהתאם לגיל הילדים.
ה. הגדלת החיבוק
הקדישו תשומת לב לבני ביתכם. שימו לב האם יש משהו שהתנהגותו השתנתה בימים אלה, נסו לזהות האם אלה אותות חרדה. לפני שאתם נכנסים לעימותים מיותרים ביניכם ההורים או עם הילדים אנו עיצרו, הקשיבו ונסו להבין מה מטריד מי מכם. ככל שתהיו קשובים יותר תוכלו לסייע לבני משפחתכם לעבור את התקופה בביטחה.
ו. חשיבה חיובית
יש להזהר מלפתח חשיבה שלילית. בשעת מתוקה יש נטייה להיצמד לתסריט הפסימי ביותר. מצבי חרדה וחוסר וודאות נוטים להשכיח מאתנו את החיובי והאופטימי, את הכוחות שלנו, ההישגים ואת יכולת ההישרדות. כדאי לזכור שכל אחד חווה בעבר אירועים דומים והצליח לעבור ולשרוד אותם.
ז. שמירה על אורח חיים נורמאלי
הניצחון האמיתי הוא לצאת מהתקופה יותר מלוכדים, יותר מבינים האחד את השני ומובילי אווירה אופטימית במשפחה..
בהצלחה.
על הכותבת:
אילנה שניר,
כותבת הספר "משפחה במחשבה תחילה"
יועצת חינוכית ומשפחתית מאמנת הורים Med
מומחית בהדרכת הורים וחינוך ילדים
לתיאום פגישה להדרכה הורית וייעוץ חינוכי, ייעוץ משפחתי ואימון זוגי 054-4469925
https://www.ilanasnir.co.il/
הספר מוצע למנויי אמאבא במחיר מבצע 55 ש"ח + משלוח דרך האתר
https://www.ezpay.co.il/Payment.aspx?id=14780
עוד באותו נושא
לא פעם אנו מוצאים את עצמנו במצבי קונפליקט דווקא עם האנשים הקרובים אלינו ביותר: הילדים שלנו, בני הזוג שלנו או בני משפחה אחרים
ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!
התגובות שלכם ...