אימהות – הקרבה עצמית או מימוש עצמי?

ההחלטה להביא ילד לעולם איננה פשוטה. מעבר לכל השיקולים הכלכליים, חברתיים, משפחתיים וכו‘, בחברה הישראלית, השמרנית משהו, יש עדיין שיקול מהותי נוסף שצריך להביא בחשבון. לשיקול הזה קוראים - האימא. משום מה עדיין ברור לנו שאישה שבוחרת להפוך לאימא בוחרת בד בבד לוותר, לפחות על חלק אם לא על רוב התכניות שהיו לה בכל תחום שאינו אימהות. האימא המיתולוגית היא זו שברגע שהיא נכנסת להריון היא תולה בצד את כל חלומותיה, תכניותיה ושאיפותיה, ובאקט הירואי של הקרבה עצמית מקדישה את כל כולה למשימת גידול הילד, או הילדים.

להקרבה פנים רבות

גם אם אותה אימא היפותטית לא הופכת באחת לעקרת בית, שעיקר עיסוקיה הם כביסה, בישול, גיהוץ וניקיון הבית, הרי שלרובנו עדיין ברור מאליו שהיא זו שצריכה לשנות את שגרת חייה לאחר הלידה, ולא הגבר, או הבעל, או האבא. האישה היא זו שתיעדר מהעבודה לפחות ל-3 חודשים, ואולי אפילו ל-6 חודשים, לעיתים תוך ויתור על כמה חודשי משכורת. האישה היא זו שגם כאשר תחזור לעבודתה, תצמצם את מספר השעות שתבלה במשרד, ותצא מוקדם מדי יום כדי לשחרר את המטפלת ולבלות כמה שעות עם הילד עד לבואו של האבא, שהוא מן הסתם המפרנס העיקרי של התא המשפחתי. תפקידו של הגבר, מנגד, הוא לפקח על הנעשה בבית, לוודא שהילד גדל באופן משביע רצון, ומדי פעם להביא מתנה לאישה - שי צנוע בדמות זר פרחים או כלי בית, שיראה את הערכתו הגדולה להקרבה העצמית של זוגתו.

הגשמה שוביניסטית מול הגשמה פמיניסטית

נקודת המבט הגברית, ויש שיאמרו אפילו – השוביניסטית, מנסה לשכנע אותנו הנשים כי לא מדובר כלל בהקרבה, אלא ההיפך המוחלט הוא הנכון. בניגוד לגבר, שאינו מורשה לשנות את שגרת חייו גם כאשר מדובר בהרחבת התא המשפחתי, בפני האם עומדת האפשרות לעצב את פניו של הדור הבא בצלמה ובדמותה. בעיני נשים רבות דווקא ההזדמנות הזו, לנטוש את מסלול הקריירה המקצועית, ולהתמקד בגידול הילדים, היא הזדמנות למימוש עצמי בצורה המוחשית ביותר שלה. הילדים שהאישה תגדל בבית, בין אם במשרה מלאה, ובין אם במספר שעות שתחליט להקריב מסדר יומה מימי טרום הלידה, יעוצבו על פי הערכים שהיא תקנה להם, ומוטלת עליה המשימה לחנך את הדור הבא בצורה הטובה ביותר.

כמובן שזו הסתכלות צרה למדי על המושג מימוש עצמי. אם תשאלו אימא הנמצאת בחופשת הלידה מה הדרך שבה היא הייתה רוצה להשיג את אותו מימוש עצמי, התשובה תהיה שונה בתכלית. מנקודת המבט הנשית התקופה שלאחר הלידה היא הזדמנות חד-פעמית להתאושש מחודשי ההיריון, נפשית ופיזית כאחד. מהר מאוד לאחר הלידה, ולא משנה אם מדובר בכמה שבועות או כמה חודשים, מרבית האימהות ירצו קצת לצאת משגרת האימהות שנכפתה עליהן, ולהגיע למימוש עצמי באותן הדרכים הבנאליות שבה עשו זאת לפני ההיריון - להיפגש עם חברות, לבלות כמה שעות פנאי בקולנוע, במוזיאון או בהרצאה, ואפילו, כמה לא פמיניסטי לומר – לצאת לקניות, ולנצל את שוברי המתנות ליולדת שקיבלה לפני שיפוג תוקפן.

אלא שהרבה פעמים סביבת האימהות, בייחוד בחודשים הראשונים, היא תובענית מדי, ואינה מאפשרת לאימא לעצור לכמה רגעים, ולהקדיש קצת זמן לעצמה, רק לעצמה. לפעמים גם אגואיזם טהור, הלובש דמות של קפה הפוך, עוגה ושיחה עם חברה מבלי לעצור להנקה, החתלה, החלפת בגדים ומוצץ ונענוע מתמיד של העגלה, יכול להיות מימוש עצמי.