ט"ו בשבט מתוק

כשגיליתי על מדף בסופר חמישה בקבוקונים מלאים בסוכריות צבעוניות בכל מיני גדלים וצורות, ישר התמלא לי הפה בריר והרגשתי שיותר מהכל אני רוצה לטרוף עוגת שוקולד חמה, מצופה בסוכריות האלה.

"אמא, אמא, תקני לי!" התחלתי בנדנוד הקבוע,"תראי רק 9.90 ₪, בבקשה" אמא הביטה בסוכריות," אני לא מסכימה חמוד. לא בגלל המחיר, פשוט ניקיתי אתמול את הבית, והסוכריות האלה, יש לי הרגשה שאיכשהו הן יתפזרו על הרצפה!"

"מה פתאום? את לא סומכת עלי? נכין עוגה ביחד, ואני אקשט אותה בלי ללכלך".

"לא כדאי לינוי, עוגה זה גם לא בריא, עדיף שנקנה פירות יבשים, הרי ט"ו בשבט מתקרב.

"לא פירות ולא יבשים. בא לי עוגה".

"לא. רק אתמול ניקיתי. לא עוגה ולא סוכריות".

"את יודעת מה אמא, אכין כדורי שוקולד. למדנו בחוג. זה לא מלכלך! אני מבטיח, אכין בזהירות"

לאמא נמאס מהנדנודים שלי "נו טוב בסדר, אבל אם מתלכלך זו פעם אחרונה שאני מסכימה."

"בסדר בסדר" אמרתי וחטפתי את הסוכריות מהמדף.

כמו שהבטחתי, הייתי זהיר. לא קל לגור עם אמא חולת נקיון. 

ריסקתי ביסקוויטים בתוך שלוש שקיות, כדי שלא יברח שום פירור החוצה. שמתי בקערה יחד עם קקאו סוכר חלב ומרגרינה, ולשתי בזהירות. גרגיר סוכר קטן טיפס אל דופן הקערה, אבל אני ליקקתי אותו לפני שהוא אפילו חשב על קפיצה לעבר השולחן.

עיגלתי עיגולים, גלגלתי אותם בתוך הסוכריות הצבעוניות, ותוך חצי שעה היו על השולחן, בתוך מגש נקי, 30 כדורים צבעוניים, מעוררי תאבון.

"אמא, בואי תיראי!" קראתי לאמא שמיהרה את המטבח כשהבעת דאגה על פניה.

"תראי, עשיתי לבד ולא לכלכתי בכלל" השווצתי.

"וואו, איזה יופי הכל באמת מאוד נקי, כנראה שאתה באמת שף מוכשר."

אמרה אמא והושיטה יד אל אחד הכדורים.

"יאמממ... וזה גם טעים" היא אמרה בהתפעלות.

" הכל בזכות הסוכריות" אמרתי והנפתי אל על את הבקבוקון עם הסוכריות שנותרו. הסוכריות העליזות חיכו כנראה להזדמנות הזו. הם קפצו החוצה, דרך הפתח ששכחתי לסגור, והתגלגלו חופשיות ונרגשות אל השולחן, ומשם אל הרצפה, שהיתה קודם... מאוד נקייה.

בט"ו בשבט הבא, כנראה שנאכל פירות יבשים.

על הכותבת:
זהר אביב,
כותבת סדרות לגילאי 8-12 בניהן: כוח המוח, כוח הלב, יד הפלא ומסע מצמרר.
ספריה מעודדי קריאה וערכים חברתיים.
לאתר הסופרת