אחים – קנאה, מריבות והתערבות ההורים – חלק א

יחסים בין אחים – האם המריבות בלתי נמנעות?

מה מניע אותנו, ההורים כשאנחנו ניגשים לטפל בנושא הטעון והמורכב הזה?

מערכת יחסים בין אחים היא חוצה דורות במשפחה. הקשר מתחיל בילדות, נמשך עם הנישואים והקמת משפחה, עד מות ההורים ועד בכלל. זהו קשר מיוחד שיש לו עבר משותף, קשר שעשוי להיות מקור סיפוק, תמיכה רגשית והנאה, אך גם מקור לאכזבה, יריבות ותסכול.

אחים עשויים להיות בעלי ברית נאמנים וחברים טובים עד סוף ימיהם, אך גם זרים ומנוכרים זה לזה.

לנו, ההורים, חלק לא מבוטל בעתיד היחסים בין ילדינו.

נושא המריבות בין אחים אינו פוסח כמעט על שום משפחה, עד כי התופעה נחשבת נורמאלית לחלוטין.

מי מאיתנו שיש לו אחים ואחיות, אינו זוכר ויכוחים, התכתשויות, הרמת קול של הורים מתערבים, בכיות וקנאה?

כשאנו נתקלים בתופעה כהורים, אנחנו מתעקשים למגר אותה, בדרך כלל ללא הצלחה, ויתרה מזו, לעתים ניסיונות ההתערבות שלנו מעודדים יותר מריבות ומעצימים את הריבים והתסכול של כל הצדדים.

למרות הניסיון האישי של כל אחד מאיתנו לגבי מריבות עם אחים, למרות ההכרה הפנימית שהמריבות הן חלק מפיתוח מערכת יחסים, ועל אף הידיעה שלא בהכרח מריבות מעידות על חינוך לקוי - רבים הם הנופלים למלכודת הריבים, שבה התסכול, הכעס והאווירה העכורה משתלטים על היחסים במשפחה.

השאלות שמעסיקות הורים בעניין זה מתייחסות לסוגיות: האם יש למגר מריבות בין אחים, האם מריבות בין אחים הן תופעה שלילית לחלוטין, האם נדרש מההורים להתערב בהן, ואם כן - איך לעשות זאת?

על שאלות אלו יש לתת את הדעת בעת שבונים את תפיסת העולם ההורית.

להזכירכם, כדי לבנות תפיסה הורית עליכם ליצור בראש ובראשונה חזון משפחתי המבוסס על חזונו של כל אחד מבני הזוג.

ביצירת התמונה המיטבית יש לכלול את התשובות לשאלות הבאות: מהם החוקים ומהם הגבולות שעליכם, כהורים, להנהיג לגבי אופן המריבות, כמו שפה, התנהגות וכולי, שבה יתנהלו; אילו ערכים ברצונכם להקנות לילדים, ואיך לנצל את המריבות להקניית ערכים אלה?

כדי ליצור תמונה מיטבית, לגזור ממנה ערכים ולקבוע חוקים וגבולות לעניין המריבות עליכם להצטייד בידע בנושא (הן ידע = כוח).

לפני שתתחילו בחיפוש אחר מידע כללי בנושא, בחנו את התפיסות ואת העקרונות המנחים אתכם בנושא המריבות. לצורך כך כדאי לדעת כי הורים רבים מפתחים דרכי פעולה ותגובה למריבות על בסיס האמונות והפרדיגמות שהם יצרו בראשם במהלך חייהם מתוך ניסיונם הם ומתוך ניסיונם של אחרים.

יש הורים שמתייחסים למריבות ילדים כאל סיטואציות המעידות על טיבם כהורים. בעיניהם, חינוך טוב או חינוך נכון נמדד, בין היתר, בטיב היחסים בין הילדים. הם דוגלים בדרכי פעולה שונות במריבות ילדים, כאלה שיאשרו את מומחיותם כהורים טובים, ומפתחים אמונות שונות לגבי השאלה, איך יש לנהוג במריבות בין אחים.

יש הורים שמאמינים במשוואה שהורה טוב מגדל ילדים שאינם רבים; אחרים מפתחים אמונה שהורה טוב מגדל אחים-חברים, ויש כאלה המאמינים שהורה טוב מגדל אחים שהאחווה והשלום שוררים ביניהם תמיד.

מה אתם חושבים? אילו אמונות מניעות אתכם?

למה חשוב לכם למנוע/לא למנוע מריבות בין אחים?

למה חשוב לכם להתערב/לא להתערב בהן?

האומנם מריבות/אי מריבות בין אחים הן האישור להורות טובה?

מה כהורים תפקידכם במריבות?

התשובות של כל אחד מבני הזוג ומציאת תשובות משותפות יהוו בסיס לתפיסה ההורית המשותפת לקביעת ערכים, חוקים ודרכי התערבות.

כדי שתוכלו לתת את הדעת על נושא המריבות, בררו עם עצמכם מהם המניעים להתערבות? האם הם נובעים מתוך אחד או יותר מן המניעים הבאים?

1. חזון

• לגדל במשפחה אחים שלא רבים.
• לגדל אחים שהשלום ישרור ביניהם תמיד.
• לחנך ילדים על פי אמות מידה, ערכים ועקרונות מוכתבים מראש.
• לגדל ולחנך ל"אחים-חברים".

2. דאגה לילדים

• שמירה על בריאותם הנפשית.
• לשמירה עליהם מפני סכנות גופניות.
• חשש שמא האחים לא יהיו חברים.
• מניעת "שפיכות דמים".
• לימוד צדק מהו.

3. נוֹחוּת

• שמירה על שקט "תעשייתי".
• סיפוק המחשבה ש"אני הורה טוב".

פחדים ושאלות קיומיות המטרידים את הילדים בכל שלב בחייהם, גורמים למריבות ברמות שונות, החל ממריבות לביסוס תחושת השייכות שלהם במשפחה, בדיקת גבולות הבית וחוקיו, בדיקת מיקומם במערך המשפחתי, דרך מריבות על חילוקי דעות ושמירה על זכויותיהם או על חפציהם האישיים, ועד למריבות סתם, מתוך שעמום או להנאה ועניין.

המריבות יכולות לחדד ולהעמיק את הפחדים או למגר אותם, הכול בהתאם ליכולת הבנתם של הילדים הרבים את התערבות ההורים (הפרשנות שהם יתנו לתגובת ההורים –  אדר"ת).

לכן, יש חשיבות רבה לדרך החינוכית שבה תבחרו ולמודעות שלכם להשלכות של ההתנהגות והבחירה להתערב במריבות או להישאר מחוצה להן.

עוד על יחסים בין אחים וכיצד אנחנו ההורים יכולים להתמודד עם מריבות וקנאה – במאמר אחים – קנאה, מריבות והתערבות ההורים – חלק ב.

על הכותבת:
אילנה שניר,
יועצת חינוכית ומשפחתית
מומחית בהדרכת הורים וחינוך ילדים
כותבת הספר: "משפחה במחשבה תחילה"
לתיאום פגישה להדרכה הורית וייעוץ חינוכי, ייעוץ משפחתי ואימון זוגי
https://www.ilanasnir.co.il