אני חבר שלי?

אני יגל, ויש לי הפרעת קשב וריכוז. כשאני צריך להתרכז בלימודים אני לוקח ריטלין, אבל קורה לפעמים שאני שוכח, ואז יש סכנה שאאבד חברים. כמו שהיה לי היום עם רן. רן הוא דווקא חבר מצויין, הוא משתדל לעשות בשבילי הכל, יש לו לב טוב ורחמן ויש לו כשרונות מפה ועד רמת הגולן.

היום תפסתי איתו שיחה בהפסקה. הייתי בלי ריטלין. הרגשתי שמשהו מציק לי בראש. מן זמזום טורדני.

החלטתי להוציא את התסכול על רן.

"הי רן תקשיב אני ממש מבואס שהחמצתי את המסיבה שהיתה אצלך אתמול, למה לא הזכרת לי? היית צריך להתקשר אלי כמה פעמים. אתה יודע שדברים בורחים לי מהראש."

רן הביט בי במבט מבין, ידעתי שהוא מצטער.

"תגיד יגל... יש משהו שאתה הכי רוצה בעולם" הוא שאל, כנראה רצה לפצות אותי.

"כן, הכי אני רוצה את אתמול מחדש, ושאזכור לבוא למסיבה" מיהרתי להגיד.

"להחזיר את אתמול? לא נראה לי שאני יכול" רן השמנמן משך בכתפיו.

"אז להגדיל את הזיכרון, אתה יכול? תחזק ותגדיל לי את הזכרון" אמרתי בלי לחשוב.

"במחשב?" שאל רן.

"לא. במוח שלי" הסברתי.

"יגל איזה בקשות מוזרות, תבקש משהו אפשרי" אמר רן והעביר משקל מרגל לרגל כאילו התחיל לאבד סבלנות... הרעש שנמצא בראש שלי הלך וגבר, יחד עם התזוזות של רן היה לי ממש קשה להתרכז בבקשה הגיונית. אז אמרתי-

"אז שנגה תאהב אותי" וגילגלתי מבט מאוהב לשמים.

"טוב יגל לא משנה." אמר לי רן בקול מיואש. זהו הוא מתייאש ממני אני יודע. גם לי אין כוח אל עצמי.

"מה אתה לא יכול? אתה ידיד טוב שלה נכון? תדבר איתה" חפרתי, כמו שאני אוהב, כשאני בלי ריטלין אני אוהב לחזור על בקשה שוב ושוב ושוב, ולא מסוגל לשמוע את המילה לא.

"יגל אני לא יודע... רבנו היא קצת כועסת עלי"

"אז תתקשר לברר?..."

"מחר אני אדבר איתה"

"עלי? תדבר איתה עלי?"

משום מה רן לא ענה, הוא תקע בי מבט עייף.

"נראה יגל, נדבר אחר כך" הוא אמר ופנה בחדות חזרה לכתה.

הייתי בהלם לא ידעתי אם להיפגע, או להיות עצבני, לרדוף אחריו או לעמוד במקום ולהחליט לא לדבר איתו. לא הצלחתי להבין איזה רגש בוער בי יותר, ומה צריך לעשות כדי שרן יישאר חבר. כשחזרתי הביתה לקחתי את הריטלין... והבילבול נמחק לי... אבל לא היה גם שום דבר אחר, מין לוח חלק כזה, עם מוח אדיש ועייף. בכלל לא התחשק לי לחשוב, לא להרים טל‘ ולא להתנצל, רק לשכב על הספה כמו זומבי ולראות סרט בדיוידי.

אני כבר לא יודע מי חבר שלי ומי לא, מה שבטוח אני בעצמי לא תמיד חבר שלי. אבל מה שבטוח. זו לא אשמתי.

על המשך קורותיו של יגל ורן השמנמן, ניתן לקרוא ביד הפלא 9 הפרעת כשף מאת זוהר אביב, הספר מתאים לגיל 9 ומעלה. לילדים ולהורים.

על הכותבת:
זהר אביב,
כותבת סדרות לגילאי 8-12 בניהן: כוח המוח, כוח הלב, יד הפלא ומסע מצמרר.
ספריה מעודדי קריאה וערכים חברתיים.
לאתר הסופרת