חנוכה, חנוכה, חג יפה כל כך

חנוכה,

נכון יש את השיר הזה "חנוכה, חנוכה, חג יפה כל כך..."?

אז זהו שלא.

זה חג לא יפה בכלל. בכל שנה אני בוכה מחדש, כי לא נותנים לי להדליק נר בחנוכיה.

אחי הגדול תמיד מדליק... ואותי שוכחים בצד ובסוף מכריחים אותי לשיר סולו את ‘מעוז צור‘. ויוצא לי מעוז צור עצוב כזה ומלא זיופים וכולם מחייכים, ואני יודע שהם צוחקים על הילד הקטן, שבקושי יודע את המילים. השנה אני לא בא לסלון להדליק נרות. הנה אמא קוראת לי, ועכשיו אבא מתחנן, ואני?

"לא רוצה ולא רוצה ולא רוצה ודי!"

"אבל תורך להדליק את הנר" אומר אבא, וכמו במטה קסם אני זוקף אוזניים-

"מה? אתם תתנו לי להדליק נר?"

"בטח... למה לא?"

"כי כל שנה נותנים רק לשהם"

"נכון , אבל השנה אתה כבר גדול ויכול... בוא בוא... אנחנו נעזור"

הלב שלי מלא שמחה אני רץ לסלון ומדליק נר בכלל בלי לרעוד ובלי לשרוף את המפה ובלי שטפטף שעווה ואני כל כך שמח על ההצלחה, עד שנאי רוצה מיד לפצוח ב‘מעוז צור‘ בקול גדול.

אבל כולם משתיקים אותי. "אתה הדלקת נר, עכשיו תן לתום אחיך הקטן לשיר סולו... את מעוז צור. והוא שר, בקול עצוב, עם קצת זיוף, וכולם מחייכים. וגם אני... הוא כזה מתוק תום הזה... איך הוא מתאמץ להגיד את המילים הקשות ולא ממש מצליח. זה כל כך חמוד לראות אותו מנסה.

על הכותבת:
זהר אביב,
כותבת סדרות לגילאי 8-12 בניהן: כוח המוח, כוח הלב, יד הפלא ומסע מצמרר.
ספריה מעודדי קריאה וערכים חברתיים.
לאתר הסופרת