השנה לא אקח את ילדי לצפות באחת מההפקות הגדולות של הצגות חנוכה! ולא, זה לא בגלל המחיר המופרז. גם לא בגלל הדוחק והצפיפות, שהם נחלתם של כל באי האירועים הללו. אפילו לא בגלל פקקי התנועה. למה בכל זאת? קראו כאן!
מסיבות אחרות לחלוטין מדירה אני את רגלי מאירועים אלו.
הסיבה שאינני פוקדת אירועים אלו, היא העובדה הפשוטה שהם מקלקלים את הילדים ובני הנוער, פשוטו כמשמעו.
באירועים מסוג זה מופיעים, בין השאר, הרבה ידוענים, שהסיבה המרכזית להמצאם בעולם הבידור הינה המראה החיצוני המצודד שלהם, ולא בהכרח כישרון המשחק או כשרון השירה שלהם.
זה המסר שאנו מעבירים לילדינו בשעה שאנו לוקחים אותם למופעים האלה: המראה החיצוני חשוב מעין כמוהו. אתה נחשב ומוערך, רק אם אתה נראה כמו רן דנקר, ואם לך יש גוף של דוגמנית. אחר כך אנו בוכים על כך שבנותינו מפתחות הפרעות אכילה. וכן חבר‘ה, זה בדיוק קשור לכך.
בימינו הפרעות אכילה מתחילות כבר בגיל צעיר מאד. לא בגיל 13-14, כמו שהיה בדור שלי, אלא כבר בגילאי 4-5 ילדות מכניסות לעצמן רעיונות לראש על דיאטה ועל כך שהן שמנות. אני רואה אצל בתי שלי, שהיא בת חמש וחצי בסך הכל, כיצד היא מוצאת בכל אשה שהיא רואה מודל לחיקוי, גם מבחינת לבוש וגם מבחינת התנהגות. לכן בתור אמא, הייתי רוצה לחשוף אותה למודלים שהם חינוכיים בעיני ולא לדוגמניות שדופות ומעורטלות למחצה.
ומה לגבי הרצון העז של הנוער בימינו, (ולא רק של הנוער...) להיות מפורסמים? אין להם היום שום דחף להצליח בתחום מסוים ולהצטיין בו, רק בגלל שיש להם עניין באותו התחום. הדבר היחידי החשוב בעיניו של המתבגר הממוצע הוא להיות מפורסם. שכולם יכירו אותי ויאמרו לי כמה גדול אני, מן הבוקר עד הערב. אין חשיבות לעשייה, אלא רק להיותך בפריים-טיים.
סיבה נוספת שבגינה לא אקח את ילדי למופעי חנוכה אלה, היא התכנים. ה"אני" במרכז. אני יכול, אני אצליח, שזה דבר חשוב לכשעצמו, אך לא רק. אין דגש על אהבת הזולת ונתינה לזולת. גם כשנסיך כבר מציל נסיכה מידיה של איזו מכשפה רעה, זה מגיע על רקע העניין שהוא איזה סוג של גיבור. אין נתינה תמימה ופשוטה.
היום אנו מגדלים ילדים שמרוכזים אך ורק בעצמם, ולא רואים את הזולת ולא קשובים לצרכיו.
אם נודה על האמת, מופעי חנוכה לא המציאו את הגלגל. מסרים אלו מציפים אותנו כל הזמן: ברחוב, בקניון, בטלויזיה, על אריזות מוצרים בסופרמרקט, והיד נטויה. אך אני, בתור אמא, לא מעוניינת לחשוף את ילדי לתכנים הללו מיוזמתי. אם אני מעוניינת לחנך אותם לכך שערכים אלה שליליים בעיני, איכה אוכל לקחת אותם למקומות כאלה?
ברצוני לציין, שידוע לי שבהפקות אלה משתתפים גם יוצרים מאד מוכשרים, ואין בכוונתי להכפיש את שמם. רק חבל שהכישרון הזה לא מנותב לאפיקים חיוביים יותר.
חג חנוכה שמח!
על הכותבת:
אורלי ורשבסקי,
אמא לארבעה
עוד באותו נושא
הרביצה האינסופית מול הטלוויזיה והמחשב בחופש הגדול, הארטיקים והחטיפים המשמינים, הם הסיוט הגדול של כל הורה.
ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!
התגובות שלכם ...