אמא דאגנית

אהלן חברה,

נורא חבל שאתם לא מכירים את אמא שלי.

אמא שלי היא מין טיפוס מיוחד של דאגנית. היא לא דאגנית רגילה כמו כל האמהות, אלא דאגנית מופרזת. רוצים דוגמה? בבקשה-

בבוקר לפני שאני יוצא לבית הספר, היא חייבת להזהיר אותי בכל פעם מחדש:

"חמודי תזהר מהכביש,

תזהר מאנשים זרים,

תלבש סוודר בהפסקה,

תזהר שלא תחליק על מדרכה רטובה,

ואל תצא בגשם בלי מטריה,

ואל, ואל, ואל..."

ולשאר אני כבר לא מקשיב, כי נגמרת לי הסבלנות.

אולי גם לכם יש אמא שמזהירה אתכם, אבל תאמינו לי שאמא שלי הרבה יותר דאגנית מהאמהות שלכם. אמא שלי ממש מגזימה. היא מזהירה אותי מדברים שאפילו בחלום לא הייתי חושב שיקרו לי. אני לא מבין מאיפה היא ממציאה הכל, מתי יש לה זמן לחשוב על כל הדברים שעלולים לקרות?

אבל מה שמצחיק באמת, זה, שיום אחד, מאוד מיהרתי לבית הספר כי לא התעוררתי בזמן. התלבשתי במהירות, חטפתי את הילקוט, פלטתי ‘שלום‘ קצר, וטסתי החוצה בלי שאמא תספיק לתת לי את ההרצאה הקבועה.

אל תשאלו מה שקרה לי באותו יום- שכחתי את הסוודר והמטריה בבית, נרטבתי והתקררתי, החלקתי על המדרכה הרטובה ונחבלתי בברך, והכי גרוע, במעבר החצייה כמעט שעלתה עלי מכונית, שהנהג שלה כנראה לא הבחין בי בגלל הגשם השוטף. הנהג בלם ברגע האחרון, אמנם לא נפגעתי אבל נבהלתי כהוגן.

וכאילו לא די בכל אלה, כשהגעתי הביתה אמא עוד הוכיחה אותי- "אוי חמוד, אני הרי אומרת לך, שתזהר ממדרכה רטובה ושלא תשכח מעיל ו...," נכון, נכון," אני חושב בליבי, "תמיד את אומרת אבל היום שכחת".

ומאז, (אני עומד לספר לכם משהו מאוד אישי, אז בבקשה אל תצחקו עלי) אני משתדל לקום טיפה יותר מוקדם בבוקר כדי שאמא תספיק לחזור על התקליט הקבוע בלי לשכוח כלום.

על הכותבת:
זהר אביב,
כותבת סדרות לגילאי 8-12 בניהן: כוח המוח, כוח הלב, יד הפלא ומסע מצמרר.
ספריה מעודדי קריאה וערכים חברתיים.
לאתר הסופרת