שוב יום כיפורים מאחורינו ואנחנו ההורים מתחרטים, מתוודים, מבקשים סליחה... ומקווים שהשנה החדשה הבאה עלינו לטובה תהיה שונה.

סליחה וכעס

שוב יום כיפורים מאחורינו ואנחנו נקראנו לעשות חשבון נפש עם עצמנו ועם הסובבים אותנו. נוהל קבוע שחוזר על עצמו מדי שנה: הורים מתחרטים, מתוודים, מבקשים סליחה... ומקווים שהשנה החדשה הבאה עלינו לטובה תהיה שונה.

ואם ענייננו ביחסים שבין הורים וילדים הרי שכל הורה בעומק ליבו רוצה למלא את תפקידו כהורה הכי טוב שאפשר, כל הורה שואף לדאוג לילדיו, לחנך אותם לערכים ולמעשים טובים, לגדל אותם בבטחה, לתמוך בהם ולקרב אותם ככל האפשר להצלחה, לאושר ושלמות. אך לא תמיד זה מצליח כל כך. החיים מלאים קשיים, מכשולים וניסיונות לעשות הכי טוב, בחיים יש עליות ומורדות, ולא תמיד מתנהגים ההורים כפי שהיו רוצים באמת להתנהג.

תחושות אי ההצלחה במשימה גורמות לתחושה של מועקה, של אי נוחות. והרצון להשתנות, להתנהג בצורה אמיתית ונכונה יותר, להיות נאמנים לרצון הפנימי והעמוק שלנו גוברים.

אבל בינינו, מה יקרה מחר? לא נחזור להתנהג בדיוק כמו קודם?

הרי בשנה שעברה ‘חזרנו בתשובה‘ בדיוק על אותם "חטאים", ‘התחרטנו‘ בדיוק על אותם דברים, התוודינו על אותם עוונות וביקשנו סליחה על אותם מעשים ובסופו של דבר חזרנו פחות או יותר לאותה נקודה?

אז זה הרגע לנסות להבין את מקור "חטאינו" וללמוד להתחמק מהם (כמובן עד כמה שניתן) בשנה הבאה.

הרצון להשליט משמעת בתא המשפחתי הינו אחד הגורמים המשפיעים מאד על גודל התסכול של הורים מול התנהגות הילדים אי הצלחה להשליט משמעת מעכירה את היחסים עם הסובבים ומגדילה את תחושת ה"חטא" והרצון לעשות חשבון נפש בכל הזדמנות.

הורים רבים אובדי עצות בכל הקשור להקניית משמעת לילדיהם. השאלות מתי להיות קפדנים ומתי לוותר, על אלו דברים להתעקש וממה להתעלם הן שאלות שמטרידות את ההורים יום יום.

מהי משמעת?

משמעת היא תהליך שבו ההורים נדרשים להציב גבולות לילדים, ולאכוף אותם באהבה ועקביות. משמעת היא הדרך ללמד את הילדים כללים שיש לציית להם ודרכים שיש להתנהג לפיהם, המשמעת מחנכת ומלמדת את הילדים לקבל סמכות.

כדי להיות יעילים בהקניית משמעת על ההורים להיות סמכותיים וכאלה שמסוגלים לתפוס את שרביט החינוך. (לצערנו היפוך תפקידים מתגלה במשפחות רבות והילדים הם אלה שמנווטים את ספינת המשפחה).

אמנם, חשוב לאפשר לילדים להביע את רגשותיהם ורצונותיהם, אולם חשוב יותר שההורים יהיו הסמכות האולטימטיבית המקבלת את ההחלטה הסופית.

כהורים, חשוב להאמין ביכולות ההוריים שיש לכם (במידת הצורך קבלו עזרה להכרה ביכולות ובתפקידים) ויש לגשת למילוי התפקיד בביטחון. הילדים צריכים להרגיש שההורים יודעים מה הם עושים, בניגוד למה שהורים רבים חושבים ובניגוד למה שילדים לפעמים אומרים - ילדים לא אוהבים לנהל את העניינים בבית, ילדים לא אוהבים הורים הססנים.

ילדים צריכים שהוריהם ינחו אותם ויגנו עליהם. הם לא תמיד רוצים שהדברים יתנהלו על פי רצונם והם לא רוצים לנצח בכל המלחמות. הם גם לא רוצים שהוריהם יהיו חברים שלהם - הם רוצים הורים העומדים על שלהם, הורים שהם דמויות סמכותיות ואוהבות.

השתלטות רגשות אחרים כגון כעס, תסכול, רוגז או חוסר סבלנות על מערכת היחסים של הורים עם ילדים מהווה מכשול מרכזי בדרך למשמעת יעילה ורגש הכעס הוא ההרסני ביותר. הורים רבים זוכרים את שיטת החינוך שהייתה נהוגה בבתיהם אז הכעס השליט מילוי מוחלט של דרישות ההורים מהילדים ואין לי ספק שיש אמת בדבר, ילדים בדרך כלל ממלאים את רצון הוריהם כשהם מזהים שהוריהם כועסים מאוד, מילוי הרצון נעשה מתוך פחד, אמנם הילדים עשויים לציית לכם כיום, אולם הרגשות השליליים שיתעוררו כתוצאה מכך, יובילו בעתיד את הילדים למרד, להבעת חוסר כבוד כלפי ההורים. ילדים הגדלים בבית מלא בכעס מסגלים לעצמם התנהגויות של חוסר שליטה והתפרצויות זעם.

ילדים מתרגמים את כעסם של ההורים כמסר שאומר "אני לא אוהב אותך".

בנוסף לפחד שאתו הילד נדרש להתמודד משתלטים על הילד רגשות אשמה על שהכעיסו את הוריהם וגרמו להם להתפרצות זעם ולעתים ההתפרצויות גוררות ויכוחים עם בני הזוג מה שמעצים אצל הילד את הפחד שמשהו רע עומד לקרות ובאשמתו.

כדי שתהליך למידת המשמעת יהיה יעיל הטלת המשמעת צריכה להתבצע באווירה רגועה ואוהבת עד כמה שזה נשמע פרדוכסלי. חשוב שההורים ידעו כי בכעסם הם מבטאים את חוסר המשמעת העצמית שלהם . והורים אינם יכולים לצפות מילדיהם להתנהגות הולמת, אם הם אינם מסוגלים לשלוט בעצמם.

מספר עצות מעשיות שיסייעו לכם להביע את אהבתכם, גם כשאתם נוזפים בילדיכם:

  1. אמרו לילדיכם, "אני אוהב אותך יותר מדי, מכדי שארשה לך ל..." (הוסיפו את המעשה).
  2. אל תהפכו את הצעקות על ילדיכם להרגל, דברו בקול שקט יותר ותקיף.
  3. כשאתם כועסים (וזה קורה) מומלץ להירגע לפני שאתם מתמודדים עם המצב. נכון, זה קשה ולא תמיד מתאפשר, אך נסו. הדבר ישדר לילדים אכפתיות, ההמתנה תסייע לכם לשמש להם דוגמה למשמעת עצמית.

 

שתהיה לכולנו שנה טובה יותר.

 

על הכותבת:
אילנה שניר
יועצת חינוכית ומשפחתית
מומחית בהדרכת הורים וחינוך ילדים
כותבת הספר: "משפחה במחשבה תחילה"
http://www.ilanasnir.co.il/
http://www.imaba.co.il/expert_card_parents.php

 

 


עוד באותו נושא

קושי במעברים: בכניסה לאוטו ועוד

האם חוויתם פעם התקף זעם עם ילדכם? האם הכניסה לאוטו בבוקר היא מאבק? וכיצד כל אלו באים לידי ביטוי בציורים?

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!