"רוני, בוא תעזור לבנות את הסוכה" שמעתי את אמא קוראת לי מהמרפסת. "לא עכשיו, אמא" עניתי מיד וחזרתי לצג המחשב.
"רוני, בוא תעזור לבנות את הסוכה" שמעתי את אמא קוראת לי מהמרפסת.
"לא עכשיו, אמא" עניתי מיד וחזרתי לצג המחשב. סוף סוף יש חופש מהלימודים, נראה לה לאמא שלי שאבנה סוכה? מה לי ולבנייה? אני הרי אצרב בשמש במרפסת ואדקר ממסמר וכמעט בטוח שאפול מהסולם. זה לא בשבילי. אני צריך לעבור שלבים במשחק המחשב, להיכנס לעולמות וירטואליים שמלא זמן לא הייתי בהם, יש לי המון המון משימות.
הזמן טס לי מול המחשב, והנה כבר בין ערביים, אני מתמתח ומחליט לצאת קצת למרפסת, סוכה יפהפיה עומדת שם, מקושטת בקישוטים זוהרים ובתמונות משפחתיות.
"תראה רוני, את זה אני תליתי, ואת זה אני בניתי וכאן אני נעצתי" הצביע אחי הקטן על הקישוטים והתמונות. וגם עזרתי לאבא לשים סכך...נכון אבא?"
"נכון ענבר, אתה אלוף" אמר אבא, ליטף את הראש של ענבר וחייך אליו.
"רוני חמוד," פנתה אלי אמא "מרוב מחשב שכחת אפילו לאכול, להביא לך משהו?"
לא יודע למה. פתאום לא היה לי תיאבון הרגשתי שאין לי זכות לשבת בסוכה הזו, לא הרגשתי שייך...
הרגשתי לא נעים, במיוחד כשבאו אורחים וענבר לא הפסיק להשוויץ- "ושמתי סכך והוא נפל ואבא הרים ומסר לי וטיפסתי בסולם ונעצתי עם נעץ תמונה ממש למעלה..." היו לו ספורים עד אין סוף. אני ניסיתי לספר להם על השלב שעברתי במחשב אבל זה לא ממש עניין אף אחד.
בשנה הבאה אני אשתתף בבניית הסוכה. אולי אפילו אעשה להורים הפתעה ואתחיל לבנות כבר בראש השנה.
אם שלומית בנתה סוכה, אז גם אני אצליח.
על הכותבת:
זהר אביב,
כותבת סדרות לגילאי 8-12 בניהן: כוח המוח, כוח הלב, יד הפלא ומסע מצמרר.
ספריה מעודדי קריאה וערכים חברתיים.
לאתר הסופרת
עוד באותו נושא
לקראת יום האישה הבינלאומי, אני מרגישה שהפעם אנחנו חוגגות את: "נשים דור 3 וחצי..." השקת האישה החדשה!
ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!
התגובות שלכם ...