הקשר בין עיצוב הבית לבין חוצפה של ילדים

לאחרונה אנו שומעים הרבה תלונות של הורים אשר טוענים ש"הילדים של היום הם לא הילדים של פעם". הילדים היום דעתניים יותר, חצופים יותר וניכר כי יש להם כוח רב בהשוואה לעבר. טענת אלו אינו משוללות יסוד. כיום ניכר שהגבולות בין ההורה לילד מיטשטשים בשל מספר סיבות: הורה אחד רוצה להיות החבר של הילד, הורה שני מפצה את הילד בדרכים שונות בשל היעדרותו מהבית, הילדים היום חשופים לכמות מידע אדירה מהמדיה וכולנו מסכימים שידע זה כוח. לכמה מאיתנו אף הייתה התנסות בעניין כאשר ניגשנו לילדנו הצעיר וביקשנו שיסביר לנו איך מתפעלים מכשיר סלולרי למשל והוא הגיב בגיחוך על כך שאנו, ההורים המלומדים לא מכירים את הפונקציה הזו. לכן, בעידן הנוכחי, מאוד חשוב שהסמכות ההורית תחזור להיות איתנה וברורה.

לפי תורת הפנג שווי, הצורה שאנו מעצבים את ביתנו משפיעה עלינו ועל ילדנו. חשוב שהעצוב בבית או בדירה יסתמך על השילוש המקודש: הרמוניה, פרופורציה וסימטריה לגבי כל חדר וחלל. כיועצת פנג שווי אני רואה בתים רבים שבהם חדר הילדים מרוהט ומאובזר על ידי טובי המעצבים ומראהו מרהיב. עם זאת חדר ההורים בהשוואה די עלוב במראהו – מיטה פשוטה, במקרה הטוב שתי שידות וזהו. כאשר אני שואלת לפשר הפער בהשקעה בין שני החדרים – ההורים טוענים שחדר השינה שלהם נועד רק לשינה ואינו בשימוש רוב שעות היום.

חשוב להבין שכאשר הורים בוחרים להשקיע כסף רב בחדר ילדים לעומת חדר ההורים הם יוצרים איזשהו מסר שהילדים מאוד חשובים ומגיע להם הרבה יותר מההורים. הילדים מרגישים זאת מיד ולכן ההתנהגות שלהם עלולה להיות בהתאם. חוצפה, תחושת עליונות, תחושה של כוח רב שמתבטא במילים כמו "מגיע לי" או "אתם חייבים לעשות זאת" יכולה להתלוות לדברים נוספים שאנו עושים בבית מבלי לשים לב.

לדוגמא:

• כאשר על שלט דלת הכניסה כתובים שמות הילדים ושמות ההורים כתובים מתחתם. זהו סוג של הצהרה שהילדים מאוד חשובים כי הם מקבלים כביכול את המקום של ההורים בשלט ובכך מועצם כוחם.
• כאשר כל פינה בבית היא נחלת הילדים (סלון, פינת אוכל, מרפסת) בהם מפוזרים הצעצועים או החפצים שלהם ולהורים אין פינה שקטה רק להם. בצורה כזו הילדים מקבלים מסר שמותר להם הכול בכל מקום בבית, זה סוג של בטחון מופרז שליטה והרגשה של חוזק.
• כאשר אחד הילדים מקבל יחידה בבית דו קומתי וההורים מצטופפים בחדר קטן יחסית וזה על מנת שלילד יהיה טוב וירגיש נוח לארח את החברים שלו. פעולה זו משדרת לילד שהוא די חשוב אם ההורים מחליטים שהוא ולא הם יישן בחדר הגדול בבית.
• כאשר פיזית חדר ההורים נמצא מתחת לחדר הילדים (בקוטג‘ים, בדופלקסים וכדומה).

חשוב להבין שילדים הם ילדים והם זקוקים להכוונה שלנו, לגבולות ולמסגרת שאנו יוצרים בבית. מיותר לתת להם כוח שאינם צריכים בגיל צעיר.

לשם כך חשוב לנקוט בצעדים הבאים:

1. לוודא שחדר ההורים נראה כחדר של בעלי הבית, ושאינו מחוויר בעיצובו וברמת ההשקעה לעומת חדר הילדים.
2. לוודא שחדר ההורים יהיה מעל חדר הילדים בבתים פרטיים ובדופלקסים.
3. שאזורי הפעילות והמשחק של הילדים יהיו מוגדרים בבית.
4. שלהורים יהיה מקום שבו הם יכולים לשוחח (בסלון למשל) וזה יוכל להיחשב כאזור של מבוגרים משעות הערב למשל.
5. במידה ורוצים לכתוב את שמות כל בני המשפחה על שלט לכניסה חשוב ששמות ההורים יהיו ראשונים ואחריהם שמות הילדים.

בצורה כזו נשמור על הגדרת תפקידים ברורה בבית שההורים הם בעלי הבית והילדים הם ילדים. עם זאת, שלושת הפרמטרים החשובים הרמוניה פרופורציה וסימטריה יאפשרו לכל בני המשפחה לחוש שותפים ליחידה משפחתית אחת וההתנהגויות תהיינה בהתאם. 

על הכותבת:
אביטל לוביא כהן
לחיות במרחב הרמוני
0523302384
avitalfengshui@gmail.com