אז מה ההחלטות שלי לשנה החדשה?

כולנו מכירים את זה.

מגיעה שנה חדשה, יש תחושה חגיגית באוויר והרגשה שהכל שוב פתוח ואפשר להתחיל מחדש.

לפעמים אנחנו מצליחים לממש, לפעמים לא, אבל אתם יודעים, גם אם לא הכל בר-השגה עדיין חשוב לי לעצור, לעשות חשבון נפש ולקבל החלטות שיהפכו את השנה הבאה שלי ושל משפחתי לטובה יותר.

השנה החלטתי לשתף אתכם בהחלטות האישיות שלי, שמטרתן לגדל ילדים בריאים יותר, פיזית ונפשית ואת חלק מהדרכים בהן אני מתכוונת לעשות זאת.

אני מזמינה אתכם בחפץ לב להעתיק מהרשימה שלי וגם להוסיף ולספר לי על שלכם.

אולי יחד, נגרום לכל ההחלטות האלה להתממש ולהפוך למציאות.

כשאני מסתכלת על העולם בו גדלים ילדיי, אני כל פעם נדהמת מחדש מהפער בין מה שהיה כשאני הייתי ילדה – להיום.

ולא שכשאני הייתי ילדה הכל היה ורוד, אבל פעם, כך נדמה לי, העולם היה תמים יותר, רגוע יותר, ילדים היו ילדים ומבוגרים היו מבוגרים וכל אחד היה לו את המקום שלו וכל אחד ידע את מקומו.

היום העולם שלנו כאילו סוגד לצעירים. ילדים בני 8 כבר חושבים שהם מלכים ושכולם צריכים לעשות מה שהם אומרים. אין תמימות, אין שלווה יש רק מרוץ אחרי... אחרי מה, בעצם?

היום כשהתיישבתי לכתוב כמה מילים לקראת השנה החדשה הבנתי שזה בעצם מה שאני רוצה להגיד. ושזה מה שאני רוצה ושזה מה שאני חושבת שיהיה טוב עבור הילדים שלי. להחליט להאט את הקצב. להחליט להניח להם להיות מה שהם: ילדים. ולי להיות מה שאני: אמא שלהם.

אמא שלהם, שאוהבת אותם בלי תנאים ובלי גבולות אבל אמא שעדיין התפקיד שלה הוא לחנך אותם. לחנך אותם ולהכין אותם כמה שיותר טוב לעולם הזה וללמד אותם כמה שיותר טוב להבחין בין טוב ורע. אמא שהתפקיד שלה הוא בראש ובראשונה ללמד אותם להיות בני אדם.

וברוח זו הנה כמה מההחלטות שלי לשנה החדשה:

א.      כדי לפתח להם בטחון עצמי החלטתי

• להגיד להם כמה שפחות "לא".
  שמתם לב פעם כמה פעמים ביום אתם אומרים לילדים שלכם את המילה "לא"?
  כל פעם כזאת מדכאת אותם, מסרסת אותם ומורידה להם את הבטחון העצמי.
  אני בטוחה, וזה מניסיון אישי, שלפחות חצי מה"לא"אים היו מיותרים.
  
  ואם כבר אני מוכרחה להגיד לא, להגיד את זה בצורה חיובית. בלי להשתמש במילה "לא" עצמה. להראות להם את חצי הכוס המלאה.
  במקום "לא לעלות על הספה עם נעליים" -> "בבקשה לחלוץ נעליים לפני שעולים על הספה".
  במקום "לא להדליק מוזיקה בקולי קולות" -> "בבקשה להחליש את המוזיקה".
  במקום "לא אתה לא יכול ללכת היום לחבר" -> "אתה יכול לקבוע עם החבר למחר".
  וכן הלאה.
• לגעור בהם כמה שפחות. לכעוס עליהם כמה שפחות.
  להבין שגערות וכעסים מביאים בעיקר פורקן עבורי אבל לא תוצאות התנהגותיות. לזהות מתי אני עייפה, עצבנית ומוטרדת ללא קשר אליהם ולדעת להפריד בין התחושות האלה ליחס שלי אליהם.
• לתת להם כמה שיותר מחמאות וחיזוקים חיוביים.
  הביטחון העצמי שלהם נבנה מכל אותם פעמים בהם אני משבחת ומעודדת אותם. להאיר להם הצלחות, להחמיא בצורה נכונה על מאמץ ועל התנהלות קונקרטית ולא לתת להם לשכוח כמה הם אהובים.

ב.      כדי ללמד אותם לעזור לזולת

• לתת להם דוגמא אישית.
  להראות להם איך אנחנו עוזרים אחד לשני בבית, לתת לכל אחד אחריות למטלות ביתיות, לאפשר להם לראות כיצד אני תורמת לקהילה, מגלה מעורבות חברתית ולוקחת חלק בפעילויות שונות. אפילו בוועד ההורים.
• במהלך הקיץ הילדים היו חלק בלתי נפרד ועזרו לי עם מבצע "אמאבא ממלאים ילקוט" שאסף ילקוטים וציוד לימודי לילדים מיעוטי יכולת. אני מפתחת כעת רעיון למבצע חדש שישתף יותר את הילדים. (רעיונות מקוריים יתקבלו בברכה...)
• לתמוך בהם במקומות בהם הם מגלים יוזמה בעזרה לאחרים.
  בגן, בכיתה, לחנוך בלימודים או לכתוב ברכה לחבר. בכל פעם בה הילדים שלי יעשו משהו יפה למען ילד אחד, הם יזכו לחיזוקים ולתמיכה.

ג.       כדי לגדל ילדים חרוצים וגם תלמידים טובים

• אני אפסיק לריב על שיעורי הבית, אעבוד בשיתוף פעולה עם המורה ואבין ששיעורי הבית הם של הילד – לא שלי. אם יש חיכוכים רבים בתחום, אמצא מישהו אחר שישב איתם על השיעורים, מישהו שלא מלא באמוציות סביב הנושא.
• אני אפעל כדי לגרות את הסקרנות שלהם, אחשוף אותם לתכנים שונים, אשאל שאלות, אתן להם לשאול ואענה להם על כל שאלה, ואת הכול אעשה בכיף ובמשחק.

ד.      כדי לגדל ילדים בריאים, פיסית ונפשית

• ספורט. אקפיד שאם כבר הולכים לחוג, אז שיהיה זה חוג ספורטיבי. לרדת איתם לגינה, לשחק בכדור ולהעדיף ללכת איתם ברגל ולא לנסוע באוטו.
• דוגמא אישית. להירשם לחוג ספורט, לצאת להליכות, לרכב על ואופניים ולצאת כמשפחה לפעילויות ספורטיביות.
• להפחית בצפייה במחשב ובטלויזיה. נכון, זה קשה לי כאמא, אבל זה אחד הדברים החשובים ביותר שאני יכולה לעשות למען הילדים שלי.

ה.     כדי לגדל ילדים משכילים ורחבי אופקים

• להקריא להם כל יום לפני השינה.
  לא לוותר על סיפור ולנסות ולאתגר אותם דרך הסיפורים.
• ללמד אותם אוצר מילים. אם במשחקים ואם בקריאה.
  לא לוותר על שיבושי לשון ולהעשיר את השפה.
• להקפיד לקרוא, לשמוע וללמוד דברים חדשים. ללכת עם הסקרנות הטבעית שלהם. במקום לחשוש ממנה...

אלה חלק מההחלטות שלי. את חלקן אני כבר מיישמת יותר, אחרות פחות. על כולן ברור לי שחשוב לשים דגש בשנה הקרובה. אם יש לכם רעיונות להחלטות שכדאי לי לקבל, על דרכים בהן כדאי לי לפעול, או שאתם רוצים לחלוק ולספר את ההחלטות שלכם לשנה החדשה, אשמח לשמוע מכם, כאן, במייל או בפייסבוק.

שנה טובה!

שלכם,
ליאת גולדשטיין
האמא של אמ‏אבא