אתם לא מתארים לעצמכם כמה אני שמח שהחורף מתקרב. סוף סוף אוכל ללבוש את הסוודר המדליק שקניתי בסוף החורף שעבר.

הסוודר הכחול

אתם לא מתארים לעצמכם כמה אני שמח שהחורף מתקרב. סוף סוף אוכל ללבוש את הסוודר המדליק שקניתי בסוף החורף שעבר. כל כך קשה היה לי להשיג אותו. כשראיתי אותו בחלון הראווה ממש נדלקתי- סוודר כחול עם פס אדום דק כמו ברק כזה, ממש יפה. "אמא תקני לי" התחלתי לנדנד, "אבל חמודי, " אמרה אמא "עכשיו סוף העונה. לא כדאי לקנות. בחורף הבא וודאי תשתנה האופנה והסוודר היקר סתם ילך לפח".

"לא אמא הסוודר הזה תמיד יהיה יפה בעיני. מה אכפת לי מהאופנה. אמא נו..."

אחי הקטן צחק עלי כמו תמיד "איזה מן סוודר זה אין עליו אפילו דובון אחד או בלון. סתם סוודר מגעיל" אמא קפצה על המציאה "אתה רואה? גם הטעם משתנה כשגדלים. גם אתה אהבת פעם סוודרים עם דובונים, מי יודע מה תאהב בשנה הבאה?". "נכון" אישר אחי את דבריה. אוף האח המעצבן הזה תמיד צריך לתקוע את האף שלו, "אתה תשתוק" אמרתי לו והתחלתי לבעוט באבן המדרכה, תמיד אני עושה כך כשאני מאוד מעוצבן. מהבעיטות החזקות שכמעט הרסו לי את הנעליים, הבינה אמא שהסוודר מאוד חשוב לי, וקנתה אותו. עכשיו כשמתחיל להיות קריר אני פותח את הארון העליון, מציץ בסוודר הכחול ואני כל כך מאושר.

היום כבר ממש קר. אני חושב שעכשיו כבר אפשר להוריד אותו מלמעלה, וללכת איתו לבית הספר.

אני לוקח כיסא, ומוריד בזהירות את הסוודר. בינתיים אני חושב על תגובתה האוהדת של טלי מלכת הכיתה.

בהתרגשות אני לובש את הסוודר וצעקה איומה נפלטת מגרוני. אמי ואחי באים בריצה, ומנסים להתאפק לא לצחוק כשהם רואים כיצד אני נלחם עם הסוודר. מנסה למשוך אותו כך שיכסה את טבורי, ואת מרפקי.

"איך שגדלת" אומרת אמא בחיוך "תוריד תוריד, הסוודר הזה כבר יעבור לאחיך". אחי מודד את הסוודר והוא מתאים לו בדיוק. אחי מתהלך בחדר, לבוש בסוודר שלי, כמו טווס גאוותן. "אבל אמרת שאתה אוהב רק סוודר עם דובונים, חזיר שכמוך!" אני צועק על אחי. שלא תחשבו שאני מקנא או משהו, אני פשוט שונא שהוא צודק או מצליח יותר ממני. אמא מנסה לפייס אותי- "חמודי אל תתרגז, בערב נצא לקנות לך סוודר אחר" לא רוצה אחר" אני ממשיך לצעוק, הדמעות חונקות את גרוני, ואני מרגיש שמרוב עצבים אני מתחיל לדבר שטויות. אז תעזבו אותי עכשיו, אני הולך לחפש איזו אבן לבעוט בה. כשאירגע אחזור לדבר עם אמא על הסוודר החדש שהיא תקנה לי שרצוי מאוד שיהיה יותר יפה מהסוודר הכחול של אחי.  

 

 

על הכותבת:
זהר אביב,
כותבת סדרות לגילאי 8-12 בניהן: כוח המוח, כוח הלב, יד הפלא ומסע מצמרר.
ספריה מעודדי קריאה וערכים חברתיים.
לאתר הסופרת

*שודר בגל"צ בתוכנית מקהלה עליזה.


עוד באותו נושא

מקום ראשון בתחרות התחפושות

"תראה כמה שאני יפה" אמרתי לאחי הגדול, לאחר שלבשתי את תחפושת אסתר המלכה, ואיפרתי את פני. "את בכלל לא יפה!"...

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!