ילד עם קשיים בכיתה רגילה - אפשר לעבור את זה...?

התוצאה של התנהגות זו היא שאנו, אלה שסובבים את אותם ילדים, מאמצים באופן בלתי מודע את ההתנהגות השלילית שלהם ובלי לשים לב נכנסים לתוך מעגל שעלול להיות הרסני כלפיהם.

על מנת להסיר את "שריון ההגנה" הזה יש צורך לראות את הילד מעבר לכעס ולהבין באמת את הילד שעומד לפנינו. לשם כך דרושה המון עבודה הן של ההורים והן של המורה וצוות בית הספר, וכן דרושה הנכונות לשיתוף פעולה בין הצדדים.

להלן כמה דרכים שיעזרו להקל את התמודדות הילד בכיתה ולעזור לו לעטות על עצמו גלימה אחרת.

כשלב ראשון, יש להתכונן בבית – ההורים עם הילד:

* חשוב לדבר עם הילד על החששות והפחדים, וחשוב שההורה ישתף את ילדו בחוויותיו שלו מבית הספר, בעיקר כשמדובר בילד שעולה לכיתה א‘.

* לדבר עם הילד לפני תחילת הלימודים ולעשות עימו תיאום ציפיות. איך הוא חושב שיהיה לו השנה בבית הספר, במה הוא חושב שיהיה לו קל, במה יהיה קשה, אם זה במקצועות מסוימים ואם מבחינה חברתית. לחשוב יחד איך ניתן לפתור מראש את הקושי, למשל באמצעות עזרה בלימודים, הזמנת חברים אחר הצהריים ועוד.

* לתת לילד "גב" - להסביר לו שההורה מאמין בו ויודע את יכולותיו וגם אם בהתחלה לא מסתדר לו, לא קרה כלום כי הוא (ההורה) נמצא שם לעזור לו לאמן אותו עד שיבין ויצליח.

* לתאם מראש פגישה בין הילד למורה, על מנת שיכירו אחד את השני/ה.

למעשה, הדבר החשוב ביותר הוא ליצור תיאום ציפיות בין איך שהילד רואה את הדברים לבין המציאות.

השיחות עם הילד צריכות להיות שיחות ספונטאניות, לא לזמן אותו לשיחה "רצינית" ("אני רוצה לדבר איתך..." ) שעלולה להפחיד ולסגור אותו, אלא לשוחח "על הדרך" ולמצוא הזדמנויות להגיד לילד שההורה סומך עליו.

צריך להכין את הילד לכך שלא תמיד הוא יצליח ושזה טבעי ובסדר גמור. להשתדל כמה שיותר להסביר נקודה זו על מנת שהילד לא יתרגם את חוסר ההצלחה לאכזבה ולחוסר בטחון. ללמד אותו שאם משהו לא הולך בפעם הראשונה – אז כדאי לנסות שוב ושוב.

רצוי למצוא בכל יום זמן לשיחה על נושא כלשהו מבין הנושאים שהועלו כאן.

בשלב השני, חשוב למצוא פתרונות יצירתיים לכל מיני בעיות שעלולות לצוץ במהלך שנת הלימודים תוך שיתוף פעולה עם המורה.

* ילד עם קשיים צריך שהמטלות שניתנות בכיתה יהיו לו ברורות, מטלות שיש בהן בחירה עלולות לבלבל אותו ולכן רצוי לגייס את המורה שתכין פתק לתלמיד ובו יהיו רשומות מטלות השיעור ותצמיד אותו לשולחן שלו. הרשימה תשמש אותו גם כתזכורת חזותית למהלך השיעור מה מצופה ממנו לעשות, עוזר להתמקד.

* עבור ילד שמתקשה לשבת בשקט במשך זמן רב, אפשר לסכם עם המורה שאחרי 20 דקות תאפשר לילד לצאת ולהירגע. למשל שתשלח אותו למזכירות להביא משהו. אולי יחד עם ילד אחראי. לאפשר לילד לצאת לשירותים ולשטוף פנים, לשתות מים.

* רעיונות להחזרת המיקוד בשיעור:
להציע לילד להניח על השולחן בכיתה דף שעליו הוא יצייר. מאד מומלץ לצייר את הספרה8  על הדף. 8 עומד, 8 באלכסון, 8 שוכב, כתיבת הספרה 8 עובדת על ההצלבה של המוח, וזה תרגיל מאד ממקד.
להציע לילד פעילות גופנית שניתן לבצע בישיבה (בתיאום מראש עם המורה כמובן), למשל כדור שמוחצים אותו ביד שידוע שהוא עוזר מאד לשחרר אנרגיה לכמה דקות.

* לשוחח עם הילד וליצור דיאלוג: אני יודעת שלפעמים אחרי כמה דקות קשה לך להקשיב, מה יעזור לך? רצוי לתת לילד להציע רעיונות, ואפשר לעזור ולהציע רעיונות נוספים אבל לשים לב למה הילד הכי מתחבר.

* עבור ילד עם קושי בסדר וארגון: מומלץ לשחק הרבה בבית, להתאמן. למשל לתת לילד לעזור בקיפול כביסה ובהכנסה לארון, עריכת שולחן, הוצאת כלים מהמדיח והכנסה לארונות וכד‘. לתת לו להתנסות בכמה שיותר פעולות שקשורות בסדר וארגון.

* עבור ילד עם קושי חברתי: לנסות לתת לו כלים להתמודדות עם מצבים חברתיים בעייתיים באמצעות שיחות ומשחקי תפקידים.

* חשוב להסביר לילד, ובמיוחד לילד עם קושי כלשהו, שאם הוא רואה התקהלות אז לא להתקרב. לא ללכת לחפש מה הסיבה להתקהלות אלא פשוט להתרחק.

* חשוב ללמד את הילד שאם מישהו מעליב אותו או פוגע בו, לא לענות, לנשום ולהתאפק וללכת הצידה.
ללמד את עצמו להגיד: "הילד הזה מעליב אותי ולכן אני מתרחק ממנו". ללמד אותו לפנות למורה. על ההורים להיות מוכנים לכך שלפעמים ילדים אוהבים להתגרות דווקא בילדים בעלי הקשיים. ללמד את הילד מראש כיצד להתמודד, לקחת שתי נשימות להגיד לא נעים לי ולהתרחק.

* לילד שעולה לכיתה א‘ יש המון חששות. צריך להסביר לו שכל מה שהוא מרגיש זה בסדר ואתם נמצאים שם כדי לעזור ולתמוך. לזהות ממה הוא מוטרד בדיוק ולדבר על זה.

* לעודד דרך חיזוקים חיוביים, לכתוב מכתב תודה לילד או מכתב שמספר לילד כמה הוא טוב, מוכשר, עוזר, חכם. לגשת גם למורה שתיתן מדבקה או מילה טובה.

* לנהל טבלת התנהגות - אם התנהגת יפה כל השבוע תקבל מתנה קטנה ביום שישי (דוגמא לטבלה כזו - כאן). זוהי שיטה שעובדת נפלא במיוחד אצל ילדים עם קשיים שונים.
מומלץ לחלק את הטבלה לנושאים השונים של ההתנהגות, למשל בוקר צהריים ערב, או למשל לסדר חדר, לצחצח שיניים, להכין שיעורים וכד‘.
ילד עם קושי אוהב אתגרים, וכשמחלקים את הטבלה לנושאים אז מוגדר לו מה האתגר והעבודה היא בעצם שלו.

בשלב השלישי, חשוב מאד ליצור שיתוף פעולה בין ההורים והמורה/צוות בית הספר.

ראשית, המחנכת חייבת לקבל מידע מדויק על הקשיים של הילד. חייב להיות קשר רציף בין ההורים למורה, לתאם ציפיות ולהבין מה קורה עם הילד הן בבית הספר והן בבית.

בכיתה, רצוי שהילד בעל הקושי יישב סמוך למורה (ואם הכיתה מחולקת לקבוצות אז עם גב לקיר) על מנת שיהיו לו פחות הסחות דעת ותלמידים עוברים לא יפריעו לו.

מומלץ שהמורה תדאג לתקשר עם הילד במהלך השיעור על מנת להגביר את יכולות הריכוז שלו והתמיכה בו, מילה מעודדת, חיוך, נגיעה בכתף, להעניק לו משובים חיובים וחיזוקים חיובים על פעולות והצלחות שלו לדוגמא מתן פרסים, מדבקות, כוכבים, ולכתוב לו מכתב מתוק אחרי מס‘ הצלחות שלו במהלך השבוע.

יש לצמצם ככל האפשר את ההערות השליליות, ילד עם קשיים צריך לקבל רגש של אכפתיות ושמאמינים בו.

במידה והמורה מתקשה להתנהל מול ילד עם קשיים היא עלולה לפתח כעס כלפי הילד וחוסר כבוד. במצב כזה יש לערב את היועצת או פסיכולוג בית הספר על מנת לעורר את האמפתיה של המורה כלפי הילד ולנסות לשנות גישה והתנהלות מול התלמיד.

אני חוזרת ומדגישה שוב, המעורבות של ההורים ושיתוף הפעולה עם המורה חייב להיות גבוה אך יש לשים לב לעשות זאת באופן שהילד לא יובך מכך ולא ליצור סטיגמות שידבקו בו ויהיה לו קשה להשתחרר מהן.

שתהיה שנה נפלאה ומוצלחת.

על הכותבת:
עמליה עלימה
מאבחנת ומטפלת מוסמכת בילדים עם קשיי התנהגות/לימוד/ תפקוד
טלפון 054-7231104
מייל: amalia@amaliaalima.co.il
אתר: http://amaliaalima.co.il/