מה וכמה ילדים צריכים?
מבלבלים אותנו...
מצד אחד נושפת בעורפנו המגמה של השמנת ילדים. אם פעם בכל כתה היה ילד אחד שמן (שהיה גם המצחיק מכולם), הרי שהיום הסטטיסטיקה אחרת, ובכל כיתה יהיו לפחות 5 ילדים עם עודף משקל. מה שגורם לנו להיות מודעים לכך שהילדים לא יאכלו יותר מדי. מצד שני...
ילדים צריכים לאכול, וחשוב שהאוכל יהיה מזין ומגוון ויספק את כל מה שהם זקוקים לו על מנת לגדול ולהתפתח באופן האופטימלי...
אז כמה ומה...שלא יהיה הרבה מדי ולא מעט מדי...שיהיה נכון לילד, וגם כמובן, שיהיה טעים...
כיצד נדע לתרגם את כמות הקלוריות, החלבון, הסיבים, המינרלים והויטמינים המומלצים לילדים ל- אוכל? טליה לביא, דיאטנית קלינית, לקחה את ההמלצות התזונתיות לפי גיל ומין ותרגמה אותן עבורנו לתפריט יומי.
טבלה: ההמלצות התזונתיות לילדים לפי גיל ומין
|
|
2-3 שנים |
4-8 שנים |
9-13 שנים |
|
קלוריות |
|||
|
בנות |
1000 |
1200 |
1600 |
|
בנים |
1000 |
1400 |
1800 |
|
חלבונים (גרם) |
13 |
19 |
34 |
|
סיבים (גרם) |
19 |
25 |
31 |
|
ברזל (מ"ג) |
7 |
10 |
8 |
|
סידן (מ"ג) |
500 |
800 |
1300 |
|
ויטמין A (מק"ג) |
300 |
400 |
600 |
|
ויטמין C (מ"ג) |
15 |
20 |
45 |
חלבונים
החלבונים הם מפתח הגדילה. הם חומר הבנין של הגוף הגדל. הם אשר בונים את השרירים והשלד.
בשר, עוף, דגים, ביצים ומוצרי חלב מספקים חלבונים איכותיים לגדילה. אם הילדים צמחונים רצוי לתת תשומת לב נוספת ודגש על צריכה נאותה של חלבונים.
בשר עוף ודגים – חשוב לגוון ולהעדיף עוף שגדל ללא אנטיביוטיקה
סיבים
אינם קשורים ישירות לגדילה ולהתפתחות, אלא לבריאות. צריכה נאותה של סיבים קריטית לעיכול תקין. סיבים תזונתיים נמצאים אך ורק במזונות צמחיים ולכן דגנים מלאים, קטניות, פירות וירקות הם המקורות לסיבים בתפריט.
ברזל
מחסור בברזל בילדים קשור עם עייפות, חוסר ריכוז ואפילו עם פגיעה בהתפתחות השכלית.
כמות הברזל היומית הדרושה איננה גדולה, אך גם אינה פשוטה להשגה.
שילוב נכון של בשר אדום (בקר,הודו וחלקים אדומים בעוף), דגנים וקטניות,פירות וירקות יספק את כמות הברזל היומית המומלצת.
סידן
ידוע לכל כי סידן חיוני להתפתחות ובניית השלד. מקור הסידן העיקרי בתפריט הוא חלב ומוצריו. קיימים מקורות נוספים לסידן, אך ללא מוצרי חלב קשה וכמעט בלתי אפשרי לספק את כמות הסידן היומית המומלצת.
A ויטמין
חשוב מאד לתקינות הראיה ולמערכת החיסון. ויטמין זה מצוי הן בעולם החי והן בצמחים בתרכובות מעט שונות, ולכן חשוב לקבלו משני המקורות. בעולם הצומח הוא מצוי בשפע בעיקר ירקות פירות כתומים.
C ויטמין
חשוב למערכת החיסון ולבנייה של רקמות החיבור (מחברות בין השלד לשרירים). נמצא אך ורק בפירות וירקות.
את ההמלצות נתרגם לפי קבוצות של מזונות. על מנת שזה יהיה כלי גמיש ונוח, שיאפשר לכל הורה לגוון ולהתאים לילד/ה תפריט יומי, בהתאם להעדפותיו.
דוגמא לתפריט מאוזן לפי גיל
|
|
2-3 שנים |
4-8 שנים |
9-13 שנים |
|
|
|
||||
|
בשר/עוף/דגים |
50 גרם |
100 גרם |
150 גרם |
|
|
|
|
|
|
|
|
דגנים/לחם |
6 מנות |
8 מנות |
10 מנות לבנות 12 מנות לבנים |
|
|
|
|
|
|
|
|
מוצרי חלב |
2 מנות |
2 מנות |
3 מנות |
|
|
|
|
|
|
|
|
פירות |
2 מנות |
2 מנות |
3 מנות |
|
|
|
|
|
|
|
|
ירקות |
2 מנות |
3 מנות |
4 מנות לבנות 5 מנות לבנים |
|
ההגדרה המקובלת למנת מוצרי חלב:
1 כוס חלב או שוקו
1 גביע יוגורט
100 גרם גבינה לבנה
1 פרוסה גבינה צהובה
ההגדרה המקובלת למנת ירק:
100 גרם ירק חי
1 ספל ירק חי חתוך
חצי ספל ירק מבושל
חצי ספל מיץ ירקות
ההגדרה המקובלת למנת פרי:
1 פרי בינוני (תפוח, אפרסק)
חצי פרי גדול (אשכולית, בננה)
כוס פרי (תות, אבטיח)
חצי כוס מיץ פרי
ההגדרה המקובלת למנת דגנים/קטניות:
1 פרוסת לחם
שליש פיתה
חצי לחמניה
חצי כוס אורז/פסטה/קטניות
30 גרם דגני בוקר
על הכותבת:
טליה לביא
דיאטנית קלינית M.Sc
יועצת לחברת טבעוף
עוד באותו נושא
ילדים בכלל ותינוקות בפרט נוטים לא לשתף פעולה בנטילת תרופות, ובניגוד למבוגרים קשה מאוד לשכנע אותם שהתרופה נחוצה לבריאותם. גם טעמה של התרופה עלול לדחות אותם. מה עושים?
ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!
התגובות שלכם ...