בסביבות גיל שלוש מתחילים 'לטפטף' לפעוטות שהם כבר גדולים. הם כבר יודעים לדבר, להתלבש ואפילו נגמלו מטיטולים רק המוצץ בפה עדיין מסמל שהם לא באמת גדולים. והגיע הזמן להתחיל לטפל גם בזה. לפניכם כמה ספרים מומלצים בדיוק בנושא.


עוד באותו נושא

עניין של מזל

מדריך אסטרולוגי לצעירים - שפת המזלות ואסטרולוגיה שימושית לצעירים

הקטר שרצה לנסוע לרומא

הקטר שרוצה לנסוע לרומא הוא ספר הילדים הראשון של מאיר שלו שיוצא מגבולות הארץ... ונוסע לטיול קסום בחו"ל.

התגובות שלכם ...

חוות דעת

בסביבות גיל שלוש, לפעמים קצת לפני לפעמים קצת אחרי, בדרך כלל מתחילים ההורים 'לטפטף' לפעוטות שהם כבר גדולים. הם כבר יודעים לדבר, הם כבר מתלבשים כמעט בעצמם ואפילו נגמלו או בשלבי הגמילה מטיטולים.

רק המוצץ בפה עדיין מסמל שהם לא באמת גדולים. והגיע הזמן להתחיל לטפל גם בזה.

 

לאחר עיון ובחינה של מספר ספרי ילדים העוסקים בנושא, הנה המומלצים שלי ושל בני אסף בן ה-9 שקרא ביחד איתי את כל הספרים ועזר לי לבחור:

 

צצי

כתבה: סנונת בנט, איירו: סיגי וציקי אורגד

צצי הרך והנעים משמח ומנחם את הילד, גיבור הסיפור, שאוהב אותו מאד ולא רוצה להיפרד ממנו. אהבתי את העובדה שיש התייחסות לערכו של המוצץ ולמה שהוא נותן ומסמל עבור הילד.

הילד שם לב בעצמו, שכשהוא עושה פעולות מסוימות הוא גדול, ואילו כשהוא לוקח את המוצץ לפיו כולם אומרים לו שהוא קטן וזה לא נעים לו.

ולכן הוא מחליט, בעצמו, שהגיע הזמן להפסיק עם המוצץ.

אבל איך עושים את זה?

הוא מחפש ומציע רעיונות שונים ומשונים שמובאים בספר בצבעוניות ובהומור שילדים אוהבים, עד שבסוף הוא מוצא את הדרך הנכונה עבורו להיפטר מהמוצץ האהוב.

עוד דבר שאהבתי זה שלאחר הפרידה מהמוצץ אין מתנות חומריות מצד ההורים אלא פשוט מובעת ההערכה שלהם לילד הגדול והחכם שהצליח במשימה לא קלה.

בסיפור לא מצוין בן כמה הילד, שזה גם נחמד כי זה לא מגביל או מאיים על ילדים קצת גדולים יותר שטרם נגמלו, וכמו כן לא מדגישים לפנינו מיד בהתחלה את מבנה המשפחה, אמא-אבא-ילד, דבר שמקל גם על ילדים ממשפחות בתמהיל שונה להתחבר לסיפור.

מומלץ בחום.

 

 

 

מוצץ המזל

כתב: אורי אורלב, ציירה: אלונה פרנקל

לאיתמר יש מוצץ אהוב ומוכר שהוא לא יכול בלעדיו. בכל פעם שהמוצץ הולך לאיבוד, כל בני המשפחה נכנסים ללחץ עד שמישהו מוצא אותו.

כולם מצפים מאיתמר להיגמל, אבל הוא לא מצליח בשום אופן.

יום אחד מגיע הדוד מארה"ב לביקור, ועל צווארו תלוי... מוצץ!

הדוד מסביר שזהו מוצץ המזל שלו, הוא נותן לו כח, מרגיע ומנחם אותו גם כשהוא לא בתוך הפה. איתמר מחליט לעשות כמו הדוד מארה"ב ותולה את המוצץ על הצוואר. עכשיו המוצץ כבר לא הולך לאיבוד, לא צריך להילחץ ולחפש ואיתמר שיודע שהמוצץ תמיד קרוב אליו גם לא חייב להכניס אותו תמיד לפה.

והנה הגיע היום והדוד האהוב צריך לטוס חזרה לארה"ב אבל אבוי: מוצץ המזל שלו נעלם. מה לדעתכם קרה ומי הציל את המצב...?

סיפור משעשע ומקסים עם ציורים נהדרים וסוף חביב שכל ילד יאהב.

אהבתי מאד.

 

 

 

נעמה והמוצץ

כתב: שלמה אבס, צייר: דני קרמן

נעמה אוהבת מאד את המוצץ שלה וישנה איתו כל לילה.

אמא ואבא החליטו שהגיע הזמן להפסיק עם המוצץ- וזהו.

הם מנסים בדרך של הפחדה: "יהיו לך שיניים עקומות", "מוצץ זה לתינוקות" וכד'. אבל שום דבר לא עוזר. כשנעמה הולכת לישון, המוצץ- בפה.

אבא ואמא מחליטים לחכות שהילדה תירדם ולמשוך לה את המוצץ מהפה, אבל מסתבר שזה לא כל כך פשוט...

היו חסרות לי כמה מילים שיסבירו מדוע נעמה כל כך אוהבת את המוצץ שלה, איזה צורך הוא ממלא עבורה. בהמשך ישיר לזה, כשההורים מחליטים שהגיע הזמן להיפטר מהמוצץ הם גם לא מציעים שום דבר אחר שימלא את הריק שהמוצץ ישאיר אחריו.

מה שכן אהבתי, זו הזווית החדשה והמפתיעה לנושא הכל כך מוכר, שמובאת בטוב טעם ועם המון הומור וכמובן הציורים המקסימים שכל כך מוסיפים לאווירה ולהנאה.

עוד אהבתי את העובדה שבסופו של דבר, אחרי כל השטויות של ההורים, ההחלטה להיפרד מהמוצץ היא של הילדה עצמה שפשוט קמה יום אחד וזורקת אותו לפח.

 

 

 

 

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?