תחילת השנה הגיעה סוף סוף ואני שמתי על האוטו שלי את הסימון הצהוב. זה שאומר שאני בעצם נהגת מונית. או איך אומרים היום- נהגת מרוצים. את נוהגת וכולם מרוצים...

ולאן כולם רצים (או מריצים אותי)? – לחוגים כמובן.

הילדים שלי כולם בגיל שהם ביקשו את החוגים. לא שלחתי ילד לחוג לפני שהוא ביקש ובהחלט לא לפני גיל 4.

מה שאני אכתוב עכשיו, עשוי להכעיס חלק מהקוראים ויחד עם זאת, אני חושבת שראוי שמישהו יגיד בקול את הדברים. אני חברה במספר קבוצות ופורומים של אימהות, ואני רואה פעמים רבות אימהות לזאטוטים בני שנה (לפעמים אפילו פחות), בני שנתיים או בני שלוש אשר מחפשות לילדים חוגים.

ויסלחו לי כל המפעילים למיניהם, אבל מדוע ולמען מה ילד בן שנה או ילדה בת שנתיים צריכים חוג?

ילד אחרי שעות הגן צריך הרבה. הוא צריך את החום, הסבלנות והזמן של ההורים שלו. הוא צריך לנוח מהגן. הוא צריך להוציא אנרגיות שאסור היה לו להוציא בגן. אבל הוא לא צריך עוד מקום שיפעיל אותו "ייתן לו ערך מוסף" ועוד.

אני אמא בעצמי. וכשאני מסתכלת לעצמי בלבן שבעיניים אני יודעת שיש סיבות כן ללכת לחוגים.

אם אני לא יודעת מה לעשות עם הילד, איך להיות איתו ביחד ו/או אם אני, כאמא, כאדם מרגישה חנוקה מכל זמן הביחד שיש לי עם הילד ואני צריכה עוד אנשים סביבי. משהו שמצד אחד יאפשר לי להיות עם הילד ו מצד שני יאפשר לי גם לנשום, לראות עולם ואנשים – אז כדאי ללכת לחוג.

העולם מלא גירויים. הבית שלנו מלא גילויים ואנחנו עולם קסום עבור הילדים שלנו (כן, גם כשהם בני 3). הם לא צריכים שנפתח אותם (הם מפותחים היטב). הם לא צריכים שנעשיר את עולם (הוא עשיר גם כך).

ילדים הם עולם מלא, שצריך מעט מהבחוץ שלו.

כהורים טוב נעשה אם נהייה קשובים לילדים שלנו (ולא לזמזום הסביבתי שמולים חוגים כל שני וחמישי כל מיני גילאים ולפתח כל מיני "כישורים"), לצריכים האמיתיים שלהם וגם לצרכים האמיתיים שלנו. 

ואם הצרכים שלנו, ההורים, אומרים- "אני רוצה חברה"; "אני רוצה הכוונה בזמן שלי עם הילדים"- לכו על זה. חוג ייתן לכם המון.

בעולם של היום, אנחנו מרגישים צורך כל הזמן להיות בעשייה (וזה בפני עצמו נושא למאמר שלם). הילדים שלנו לא.

ילדים במיוחד עד גיל 4 ואף יותר מזה. לא צריכים חוגים. הם לא צריכים להיות בעשייה ובאופן עקרוני, שעמום הוא דבר טוב וחיובי.

הצורך ללכת לחוגים הוא שלנו.

טוב נעשה אם נבין מראש ובלב מדוע אנחנו שולחים את הילדים לחוג. מי באמת נהנה מזה (הילד/ אנחנו/המפעיל). ואם אין צורך פנימי אמיתי, אפשר פשוט לוותר. 

 

 

על הכותבת:
יעל עיני,
מלווה ומנחה הורים בדרך ההורות.
בעלת BA בפסיכולוגיה, מנחת קבוצות הורים,
יוצרת הדיסק "להאיר את ההורה שבפנים" ואמא ל- 3.
דוא"ל: opentolife@netvision.net.il טלפון: 050-6655905
אתר http://beaparent.co.il/

 

עוד באותו נושא

חוזרים לשגרת היומיום - המלצות ברוח השנה החדשה

לכמה מכם היה דזה וו בשבוע שעבר כשחזרו ילדינו לבית הספר? תשאלו ממה?

קודים חברתיים

אמא אני לא רוצה ללכת... גורמים שונים משפיעים על מידת החברותיות של הילד. מה הם הגורמים האלו וכיצד נעזור לילדנו?

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

שטיח גן ילדים חיות

שטיח רצפה pvc לינולאום עמיד במיוחד מתאים לגני ילדים ומאפשר משחקי חיות שונים (למידת הצלילים, הליכה וכו׳).
גודל 150x250 ס״מ.

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?