עם כניסת הילדים לגיל ההתבגרות משפחות רבות מוצאות את עצמן במעגל בלתי פוסק של ריבים וחיכוכים. לעיתים קרובות העניין מלווה ברגשות קשים של עלבון וכעס עקב פגיעות הדדיות של שני הצדדים.

ככל ששני הצדדים מתבצרים יותר בעמדותיהם, כך מתעצמות תחושות הניכור, הכעסים ההדדיים ותחושות של חוסר אונים. הנושאים העיקריים עליהם נסבים הריבים הם: לימודים, שעות ומקומות הבילוי של הנער/ה, סידור החדר, לקיחת חלק במטלות שונות בבית וכיוצ"ב.

 

אחד הכלים היעילים להתמודדות במצבים כגון אלו הוא שימוש בחוזה הפסיכולוגי.

להלן אציג את "החוזה הפסיכולוגי במשפחה" וכיצד הוא יכול לשמש את המשפחה ככלי לפתרון קונפליקטים.

 

מהו החוזה הפסיכולוגי?

החוזה הפסיכולוגי הוא חוזה בלתי כתוב ולרוב אף בלתי מודע. בחוזה הפסיכולוגי נקבעים הכללים והתפקידים של מערכת היחסים. החוזה נקרא חוזה פסיכולוגי משום שהוא נעשה באופן בלתי מודע ומשום שהוא אינו כולל רק תפקידים טכניים (מי יעשה מה) אלא גם תפקידים רגשיים (מי יבטא רגשות, איזה רגשות יבטא כל אחד).

 

חוזה פסיכולוגי מייצג את האמונות, התפיסות והמחויבויות הלא רשמיות הקיימות בכל חברה, המייצרות חוזה לא רשמי ליחסים ביניהם. המושג מתייחס לציפיות הדדיות של כל אחד מהצדדים מעבר לחוזה העבודה הכתוב.

 

החוזה הפסיכולוגי במשפחה כולל:

1. תפקידים אינסטרומנטליים: מי יעשה מה (לדוגמא: מי יבשל, יזרוק את הפח, יהיה אחראי לחינוך הילדים וכו‘).

2. תפקידים רגשיים: מי יבטא רגשות, איזה רגשות יבטא כל אחד. (מי ייקח את תפקיד המפייס, האחראי ,המאשים וכו‘).

 

חוזה פסיכולוגי עם המתבגר

עם כניסת הילד לגיל ההתבגרות משתנות הציפיות והרצונות של בני המשפחה בקשר למערכת היחסים, לתפקידים ולתחומי האחריות של הנער מחד וההורים מאידך.

הדבר קורה מהסיבות הבאות:

1. הילד מפתח יכולות ומיומנויות שמכשירות אותו לתפקידים נוספים וחדשים.

2. נוצרות ציפיות חדשות של הנער לקבל יותר אחריות ועצמאות.

3. נוצרות ציפיות חדשות מצד ההורים כגון, שהילד יהיה יותר אחראי, יעשה דברים נוספים בבית וכו‘.

4. לעיתים, למרות השינויים שמתרחשים בנער, כגון פתוח יכולות חדשות, ההורים עדיין נשארים עם אותן ציפיות שהיו לפני תחילת תקופת ההתבגרות: לדוגמא, ההורים מצפים שהנער ימשיך לציית להם ולהיוועץ איתם כפי שעשה לפני כן, שימשיך לבלות איתם כפי שעשה לפני כן וכדומה. יתכן גם מצב שהנער יצפה לקבל את אותם השירותים שקיבל בעבר, לדוגמא: שינקו אחריו, יהיו אחראים ללימודים שלו וכו‘.

 

השינויים הרבים שמתרחשים בגיל ההתבגרות ביחד עם ציפיות שונות ו/או לא מותאמות לשלב החדש יכולים להוביל לקונפליקטים שאם לא יפתרו יובילו לריבים ועימותים.

 

אז איך פותרים את זה?

אחת הדרכים המומלצות והיעילות לפתור את הבעיות הנ"ל היא פתיחת החוזה הפסיכולוגי. כלומר, דיון על הציפיות והרצונות של כל צד (ההורים והמתבגרים) ובדיקה של הדברים. כל צד אומר מה הציפיות שלו מהצד השני, מה הוא היה רוצה שהשני יעשה ומה הוא מוכן לעשות ועושים בדיקה. מנסים להגיע להבנות והסכמות בדרך של הדברות בגובה העיניים. כלומר, ע"י כיבוד הדדי של הצרכים והרגשות של המתבגר מצד אחד וההורים מצד שני.

ניתן גם להחליט בחוזה הפסיכולוגי מה יהיו התוצאות של אי כיבוד החוזה. לדוגמא, אם הנער לא יעמוד בהסכם מה תהיה התגובה.

 

היתרונות של החוזה הפסיכולוגי

1. המתבגר שותף להחלטות ולכן קימת סבירות גבוהה שישתף פעולה.

2. הפחתת ההתנגדות והכעס של המתבגר מכיוון שהוא שותף להחלטות והן לא "מונחתות עליו".

3. פחות כעסים מצד ההורים מכיוון שהם יודעים למה לצפות ולמה לא.

4. למרות שהתהליך גוזל זמן, לטווח הארוך הוא חוסך זמן ומאבקים, כי הרבה בעיות משמעת עשויות להימנע במהלך השנה.

5. החוזה עושה סדר ומסמן את הגבולות. הוא נותן הסבר הגיוני להתנהלות הדברים.

6. החוזה הפסיכולוגי הוא כלי באמצעותו לומד המתבגר שניתן לפתור בעיות בדרך של הדברות וכבוד הדדי והוא רוכש כלי חשוב להמשך חייו הבוגרים.

 

האם עשיית חוזה פסיכולוגי יכול להזיק?

דיון בחוזה הפסיכולוגי יכול להזיק רק אם כל נושא ודבר עולה לדיון ארוך. לפיכך, רצוי לברור את הנושאים החשובים באמת ולערוך עליהם דיון מרוכז. אחרת עלול להיווצר מצב בו כל נושא יהפוך להיות עניין ועל ידי כך למעמסה ויאבד מערכו.

 

מה קורה כשיש שינויים ודברים חדשים נכנסים לתמונה?

חוזה פסיכולוגי הוא הסכם חי ונושם. העוצמה שלו נובעת מכך שאפשר לפתוח אותו ולדון עליו כשדברים משתנים ולהגיע להסכמות חדשות.

 

חשוב להחליט מראש על מועד בו נפגשים על מנת לדון בחוזה. לבדוק מה עבד ומה לא עבד ולהסיק מסקנות. מטרת הפגישה: הסקת מסקנות שיפור ושינוי היכן שיש צורך.

רצוי לא לדון במהלך השבוע על החוזה. להימנע מ"לזרוק" משפטים כגון: "אתה רואה אתה לא עומד בחוזה" וכיוצ"ב כדי להימנע מקונפליקטים מיותרים. רק במהלך בפגישה המיועדת יועלו כל הדברים הרלוונטיים ויתקיים עליהם דיון.

חשוב לזכור, שאחת המטרות החשובות של החוזה היא להימנע מהגררות לריבים עקב התנהגויות לא רצויות.

 

החוזה הפסיכולוגי שלבים

1. ציפיות: מה כל צד מצפה רוצה (לדוגמא: שהנער יסדר את החדר).

2. מה זה כולל ( קיפול בגדים, שטיפת החדר, וכו‘).

3. איך הייתי רוצה שדברים יתבצעו: (לדוגמא: כל יום, כל שבוע...).

4. מי אחראי לכל שלב: (לדוגמא: האמא אחראית להזכיר פעם ביום בשבוע והנער אחראי לסדר).

5. מה קורה אם זה לא מתבצע? מהן התוצאות והתגובות המצופות לאי קיום החוזה.

 

 

על הכותבת:
איריס עצמון,
M.A בפסיכולוגיה חינוכית-יישומית,
פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית ומטפלת משפחתית
רימון – מרכז מומחים לטיפול פסיכולוגי
https://www.rimonclinic.com/psychological-treatment

 

עוד באותו נושא

שבוע הספר בראייה ערכית

כיהודים, אנחנו נקראים גם "עם הספר". הכוונה המקורית בביטוי הזה היא לעם שמחזיק בספר התנ"ך...

למה גבולות?

שאלה טובה שדרושה לה תשובה אמיתית שמתבססת על עובדות שלא ניתנות להפרכה.

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

שטיח גן ילדים חיות

שטיח רצפה pvc לינולאום עמיד במיוחד מתאים לגני ילדים ומאפשר משחקי חיות שונים (למידת הצלילים, הליכה וכו׳).
גודל 150x250 ס״מ.

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?